יש מי שיגיד שאני מצלם הרבה במדינות זרות, ואפילו יותר מידי. אנשים שמגיעים למקום כל כך יפה בעולם, אך במקום להנות מהמקום בעצמם, נותנים למצלמתם להנות במקומם, מפסידים הרבה ואולי אפילו הורסים לעצמם את החוויה שהיו יכולים לחוות. מי שמצלם את כל דרכו במצלמת וידאו, אולי מתעד יותר אך מפספס הרבה בשביל עצמו. זו הסיבה שאני לא רואה את עצמי מסתובב עם מצלמה כזו, והוידאו שאני מצלם מורכב בעיקר מקליפים קצרים.

כאשר אתם נוסעים בטיול מאורגן, אין סיבה מיוחדת לצלם יתר על המידה. מספיק לצלם דברים יפים שבהם אתם נתקלים מידי פעם. את תוכנית הטיול תוכלו להשיג בקלות מהמדריך, וגם לדעת בערך היכן הייתם, כמה זמן נסעתם, וכמה שילמתם עבור כל אטרקציה.

הדבר שונה כאשר אתם מטיילים עצמאית. כאן אין בדרך-כלל תוכנית, ולרוב אינכם מוגבלים בזמן. אם בא לכם תשארו יותר, ואפילו יום נוסף על חשבון משהו אחר. הכל תלוי בכם ואם לא תרצו לעשות משהו, תעשו משהו אחר. ערך התמונות המרובות לוקח במסע עצמאי שכזה תפקיד הרבה יותר חשוב, שכן כיצד תזכרו היכן הייתם ומה עשיתם. אם תרצו לספר את הסיפור שלכם בעתיד לא תוכלו כי אתם הייתם היחידים שעברו את החוויה ולא אף אחד אחר.

תמונות יכולות לתת לנו לא רק תיעוד של מקום מדהים, נוף בשקיעה, צילום ארכיטקטוני או את התרבות המקומית. בתמונות חבוי מידע שיכול לעזור לנו לשחזר ימים וחוויות ששכחנו, ולו רק בגלל ציון דרך שצילמנו ומזכיר לנו כיצד הנתיב או הטרק שלנו התקדם.

בכל קובץ תמונה שאנו מצלמים מסתתר מידע בפורמט EXIF. זוהי למעשה מעין ספריית מידע הנשמרת בקובץ JPEG, ונותנת לנו תשובות לגבי התמונה כמו זמן חשיפה, איכות הצילום ועוד, אך לא רק. כל עוד אתם דואגים לכוון את התאריכון והשעון של המצלמה בכל מעבר בין מדינות, תוכלו להעזר במידע הזה כדי לשחזר מסע שלם חודשים אחרי שהסתיים. מוח האדם פועל באופן אסוציאטיבי. סידרת תמונות המשולבת בתאריך ושעה יכולה לצייר מחדש את החוויה שעברנו באמצעות חקירת המיקום מול השעה ביום בו ביקרנו.

אבל לא רק שעות ותאריכים אלא גם הפרשי זמנים. כמה זמן לקח לכם להגיע ממקום אחד לשני? כמה זמן ארכה הטיסה? כמה שעות עברו מתחילת הטרק ועד סופו? על כל השאלות האלו תמצאו תשובה באמצעות התמונה שצילמתם בתחילת הארוע ותמונה שצילמתם בסופו. נניח שיצאתם לטרק ואינכם זוכרים כמה שעות העברתם בו. אם תהיה לכם תמונה מתחילת הטרק ותמונה מסוף הטרק, תוכלו לחסר את מספר השעות ולדעת מהו הזמן שנדרש לכם לעבור אותו; מתמטיקה פשוטה.

שימושים נוספים לצילומים בטיול

תמונות יכולות להזכיר לנו כיצד נראה מקום מסויים בלילה וביום. לעיתים אותו מקום נראה שונה לחלוטין בשעות החשיכה.

כשאתם מגיעים לאתר, ובכניסה תלויה מפת שבילים של המקום, כל שעליכם לעשות הוא לצלם את המפה. מאוחר יותר כשתרצו לדעת איך להגיע מאטרקציה אחת לשניה תוכלו לצפות במפה באמצעות כפתור הזום של המצלמה. באותו אופן תוכלו להזכר בעתיד באלו מקומות ביקרתם באמצעות התבוננות במפה שצילמתם.

על אותו משקל, אם יש בידכם ספר למטיילים. לונלי פלנט לדוגמה, ובספר יש הסברים, מפות ושאר מידע שתרצו לקחת עמכם, אבל מה לעשות שספר הוא מעמסה, תופס מקום וגם כבד. המצלמה שלכם שוב משחקת תפקיד חשוב. צלמו את העמודים הרלוונטים, והנה חסכתם לכם ספר כבד. אז נכון, זה לא תמיד יעיל לקרוא בספר דרך מסך קטן של מצלמה, אבל זו אפשרות שעדיפה על כלום. כך למשל מצאתי את עצמי מצלם כמה עמודים רלוונטים מספר של אחד המטיילים שפגשתי בטרק. אותם עמודים כללו הסברים והנחיות על אותו טרק. את הספר שלי השארתי במקרה בגסטהאוס, והמידע היה יקר מפז באותה נקודה שבה הייתי.

עשיתם משהו ייחודי? צלמו! גם אם אתם לא יכולים לצלם את עצמכם, צלמו את המקום, את השלט או משהו שבעתיד יזכיר לכם את הפעילות שעשיתם. במיוחד במסע ארוך, הרבה דברים מיוחדים נשכחים לבסוף וכל פיסה של תיעוד תתן לכם תזכורת בעוד כמה שנים כשהביקור המרתק שלכם באותו מקום ישכח.

כל הצילומים הללו, תמונות לצורך ידיעה, אינן חייבות להישמר באיכות גבוהה. יותר מזה, צלמו באיכות נמוכה. זו תהיה מספיק טובה אם תרצו לפרסם בפורמט המתאים לאינטרנט. רק אל תשכחו להחזיר את הגדרות המצלמה בחזרה אחרי הצילום.


דף זה פורסם בתאריך 12 בApril, 2010 בשעה 8:24 ושייך לנושאים כללי. ניתן לעקוב אחרי התגובות לדף זה באמצעות הפיד RSS 2.0. באפשרותך להשאיר תגובה, או טראקבק מהאתר שלך.