יומן מסע לעולם

10-01-2007 רביעי

באותו יום יצאתי לטיול מאורגן לשמורת ארואן ושבעת המפלים. התוכנית כללה הליכה של מספר שעות בשמורה, לאחר מכן טרק פילים ורחצה עם פילים, ולאחר מכן ביקור במערה, ועליה על הרכבת המובילה לגשר המפורסם שעל נהר הקוואי.

שמורת ארואן ושבעת המפלים

התחלנו במסלול בשמורת ארואן שכלל הליכה של כ-3 שעות במסלול שדומה מאד לפארק הירדן הישראלי. על המיניבוס, בדרך לשמורה, פגשתי את אנדי (אנגליה) ויחד הגענו עד למפל השביעי הגבוה והמרשים מכולם. השמועות שקראתי בטרם עת על הקושי הגדול בלהגיע למפל השביעי, התבררו כלא נכונות. אומנם צריך להשקיע מעט מאמץ כדי להגיע לסוף המסלול, אבל המשימה אינה קשה לבן-אדם בעל כושר סביר. בדרך חזרה עצרנו להתרעננות במפל הרביעי. המים קרים ומי שנכנס צריך היה לבחור בין כניסה מהירה וצוננת או כניסה איטית ששילבה את כירסומי הדגים ששחו להנאתם בתחילת הבריכה.

המשך קריאה …

3 תגובות »

14-01-2007, ראשון

שמורת קאו יאי. יצאנו בטנדר ליום של טרקינג ביערות הגשם של קאו יאי. הנסיעה מתחילה מוקדם בבוקר בטנדר פתוח וקר מאד. חולצה עם שרוולים ארוכים היא פריט חובה. גם בערב קר מאד בנסיעה. במהלך היום מזג האוויר מתחמם מאד.

הסיור עצמו בשמורה היה נחמד אבל ציפיתי למשהו אחר לגמרי וכבר אחרי מספר שעות בשמורה ביטלתי את התוכניות להישאר יום נוסף. יערות הגשם, ובכוונה אני מדגיש יערות מכיוון שלמרות שהמבנה שלהם מזכיר ג’ונגל, הם ממש לא הג’ונגל בסגנון הידוע מאפריקה. לא ג’ונגל ולא חיות.

טרקינג בשמורת קאו יאי

היערות מורכבים מעצי ענק בגובה של 20-30 מטרים. הטרק עובר דרך צמחיה סבוכה, אך כזו שלפחות לי הזכירה יותר את יערות ארץ-ישראל. כאלה ראיתי מספיק. השמורה עצמה ענקית ודורשת נסיעה על כביש שעובר בתוך השמורה. מידי פעם המדריך עוצר כשהוא מזהה חיה כלשהי על העצים. זיהינו מספר טוקנים מסוג Hornbill, סנאי ענק אחד, כמה ציפורים, ועוד קוף אחד או שניים על העצים.

המשך קריאה …

2 תגובות »

21-01-2007, ראשון

טיול מאורגן שהיה אמור לצאת ב-9:30 יצא באיחור של שעה לאחר שהמארגנים שכחו לאסוף אותי ושני אנשים נוספים. הדרך למחנה הפילים אינה סלולה ואורכת כחצי שעה. הטרק עובר דרך ג’ונגל סטייל-לאוס והרבה יותר נחמד מהמסלול הממוסחר שעברתי בקנצ’נבורי. מחיר הטרק, כולל הסעה ושעה-שעה וחצי של רכיבה, הוא 20$. אפשר לשלב את הטיול עם קיאקים, אופניים, מעבר למפל קטן, ועוד. הכסף מדבר במקרה הזה.

המשך קריאה …

4 תגובות »

31-01-2007, רביעי

אני נמצא עכשיו בבונגלו מרוחק, גבוה מאד בהרים וקרוב לגבול עם בורמה מתחת לשתי שמיכות פוך ושתי שמיכות צמר עם מעיל, חולצת אנגורה וכובע צמר וקופא רק מלהוציא אצבע החוצה. הסוללות הנטענות שלי (AA NiMH) שבקו חיים מהקור הכבד, כנראה בין אפס לשלוש מעלות.

הגסטהאוס מרוחק מהציביליזציה ולא מחובר לחשמל. בגלל ריחוק המקום לא חיברו אותו לחשמל, והממשלה סיפקה לבעל הגסטהאוס קולטי שמש שמאפשרים לו להפיק חשמל עבור מספר נורות לכמה שעות בערב, אף לא אחת מהן נמצאת בבונגלו (200 בהט ללא שירותים. במאוורר אין צורך).

המשך קריאה …

תגובה אחת »

01-02-2007, חמישי

כמאתיים קילומטרים עברתי עם האופנוע באותו יום. כמעט מחצית מהם בחושך מוחלט ובין ההרים בדרך חזרה לפאי.

הקפה של מר פרלה

יצאתי בשעה עשר וחצי בבוקר מהגסטהאוס של פרלה, אדם זקן אך מפליא באנגלית שלו. אני הייתי היחיד ששהה במקום בלילה האחרון ובלילה שלפני זוג מטיילים מדנמרק העבירו שם את הלילה. פרלה עידכן אותי שבלילה הקודם היו רק 9 מעלות ולא 3 מעלות כמו שחשבתי, וגם נתן לי הנחיות והסברים לגבי הכפרים באזור.

המשך קריאה …

אין תגובות »

03-02-2007, שבת

באותו יום תכננתי לצאת לשמורת דוי אינטהנון (דוי אינתהנון), שם נמצא ההר הגבוה ביותר בתאילנד.

פסטיבל הפרחים

הכבישים הראשיים בצ’יאנג מאי היו פקוקים ומסתבר שהגעתי בדיוק ביום שבו התחיל פסטיבל הפרחים הססגוני שמתרחש מידי שנה. אלפי אנשים יצאו לרחובות לצפות במחזה של מיצגים על גלגלים עטופים במאות אלפי פרחים צבעוניים היוצרים פסלים חיים וכיתוב מפרחים.

המשך קריאה …

אין תגובות »

04-02-2007, ראשון

באותו יום יצאתי על אופנוע מצ’יאנג מאי לבקר במקדש דוי סוטפ הסמוך וממוקם על הר בעל אותו שם. המקדש קרוב מאד לעיר ומשקיף עליה. על הדרך ביקרתי במפל Huay Keaw. מהמקדש המשכתי לשבטי ההרים הסמוכים. האחד קרוב וממוסחר. אל הכפר השני, שהיה מרוחק ושומם, הגעתי בדרך עפר בוצית שהייתה בשלבי סלילה.

על גן-החיות של צ’יאנג מאי (שממוקום על הכביש המוביל לדוי סוטפ) ויתרתי בעקבות המלצות לא ללכת לשם. מטיילים שפגשתי סיפרו לי על מקום מוזנח וחיות אומללות. גם מחיר הכניסה למקום אינו זול ואין סיבה להיכנס.

המשך קריאה …

אין תגובות »

22-02-2007 עד 23-02-2007, חמישי עד שישי

שמורת הטבע קאו סוק היא השמורה הגדולה ביותר בתאילנד. מחיר כרטיס כניסה הוא 400 בהט (200 בהט לסטודנטים) ובאמצעותו אפשר להיכנס במשך שבעה ימים לא רצופים (אפשר להשתמש בכרטיס לא מנוצל גם לאחר שנה).

רכבת לילה לדרום תאילנד

רכבת הלילה מבנגקוק הגיעה לעיירה פון פין (Phon Phin) באיחור של חצי שעה. ליד תחנת הרכבת אפשר להמתין באחת המסעדות שפתוחות כבר משעות הבוקר המוקדמות. סורתאני נמצאת במרחק של חצי שעה נסיעה אך מי שרוצה להגיע לקאו סוק או קאו לאק טוב יעשה אם ימתין לאוטובוס. לסורתאני ממשיכים אלו שיעדם נמצא בצד המזרחי של האיים: קו טאו, קו סאמוי וקו פאנגאן.

המשך קריאה …

אין תגובות »

26-02-2007, שני
היום האחרון בשמורת קאו סוק לא היה מתוכנן. בערב שלפני גיליתי ששכחתי חלק קטן מהאוזניות שלי שנפל כנראה בביקתה הצפה. טלפון אין שם, ורק דרך השמורה הצלחתי ליצור עם האתר קשר במכשיר הרדיו. מסתבר שהחלק האובד נמצא אך הייתי צריך להישאר יום נוסף עד שיגיע בחזרה מהאגם.

טרק רגלי שקט בקאו סוק

באותו יום יצאתי למסלול השני בשמורה. קצר יותר, שקט יותר, לנקודות מספר שמונה ותשע. נקודה שמונה קרובה יחסית (מרחק של 2 ק”מ) ונותנת נקודת תצפית פנורמית על הג’ונגל.

המשך קריאה …

אין תגובות »

באותו יום יצאתי לשני אתרים גדולים באזור אנשון (מחוז גווידז’ואו) – מפל חואנגואושו ומערת ארמון הדרקון (מערת לונגונג). עד לאותו יום המחוז לא היווה עבורי אטרקציה גדולה. הוא שימש בעיקר כנקודת מעבר בין מחוז סיצ’ואן למחוז גואנגש’י, בו נמצאים גווילין ויאנגשואו.

בהתאם להמלצת בעלי המלון שבו שהיתי באנשון (חדר חביב עם שרותים צמודים ומקלחת עם מים חמים ב-50 יואן, לאחר מיקוח קל), כל אחד מהאתרים הצריך יום שלם, אך מכיוון שהייתי קצר בזמן רציתי לאחד בין האתרים. ממדריך הלונלי פלנט הבנתי שהדבר אפשרי ושיש מיניבוס העובר בין האתרים, נתון שהתברר בהמשך כשגוי.

בעל המלון המליץ להגיע קודם למפל חואנגאושו, האתר “הגדול” מבין השניים, משם אוכל להמשיך במיניבוס למערת ארמון הדרקון (לונגונג דונג), “הקטן” מבינהם.
המשך קריאה …

אין תגובות »