יומן מסע לעולם

צבי מים גדולים ונוטריה (בעבר נכתב לוטרה) אחת חמודה. זה מה שאפשר לראות בגשר הצבים שנמצא מעל נחל אלכסנדר בפארק השרון (יש תמונות). ממש במקרה הגענו לשם. טיול קבוצתי של רכבי שטח שיצא מיער חדרה על שביל עפר תפס אותנו בדיוק לפני שניסינו לעבור שם עם רכב רגיל בין השלוליות. כאשר הבנו שרכב רגיל לא יצליח לעבור שם, אלא צפוי לטביעה מהירה במים העמוקים, אחד מהנהגים סיפר לנו שהדרך הזו מובילה לנחל אלכסנדר ושהם נוסעים למקום שנקרא גשר הצבים.

כדי להגיע לנחל אלכסנדר יש להגיע מכביש החוף ולפנות במחלף ינאי מזרחה. כנראה שיש דרך נוספת להגיע לשם, אבל אנחנו חתכנו דרך הישוב חופית שנמצא ממש בסמוך לקניון “M הדרך” מול מחלף ינאי. אל נחל אלכסנדר ניתן להגיע מכמה נקודות, וכדאי שתשאלו מישהו מקומי איך להגיע בדיוק לגשר הצבים, אחרת תצטרכו ללכת מספר קילומטרים ברגל על הטיילת לאורך הנחל. הטיילת היא באורך של כשלושה וחצי קילומטרים ואפשר לחנות בצד אחד, ללכת מצד אחד לצד שני ואז לחזור בחזרה, או להשתמש בשני רכבים כדי לחסוך את ההליכה הכפולה.

המשך קריאה …

4 תגובות »

שמורת שער פולג ליד נתניה ובסמוך לנחל פולג היא מקום מומלץ לביקור בתקופת החורף והאביב. בשמורה יש מסלול רגלי שעובר דרך שדות ירוקים וליד נחל פולג, בתוכו שוחים צבי מים. אורך המסלול כשניים עד שלושה קילומטרים ואפשר להעביר בו שעתיים.

שתי סיבות עיקריות להגיע למקום הן פריחת הרקפות ופריחת אירוס הארגמן בתקופה זו (תחילת חודש מרץ). בהמשך המאמר תמונות תקריב (תמונות מאקרו) של פרחים ושל צב יבשה, כמו גם תמונות טבע ונוף ושל צבי מים.

המשך קריאה …

2 תגובות »

קמתי בשבע בבוקר והוצאתי את התיקים לקראת המעבר למלון הזול (והמוזנח) יותר. קראתי לבעלי המקום כדי לעשות צ’ק אאוט. הבחור הנחמד שאל אותי למה אני עוזב כל כך מוקדם והסברתי לו שמצאתי מלון בחצי מחיר, ואני עוזב למרות שהחדר מצויין, הרבה יותר טוב מהמלון שאליו אעבור. מייד קיבלתי הצעה שלא יכולתי לסרב לה – להישאר בחדר בארבעים יואן במקום בשמונים.

התיקים חזרו לחדר ויצאתי רגלית לשערי השמורה.

מחיר כרטיס כניסה לשמורה הוא 220 יואן (170 לסטודנטים) בחודשים האחרונים בוטלה האפשרות להשתמש בכרטיס במשך יומיים ומי שמעוניין להיכנס פעמיים צריך לקנות שני כרטיסים. המחיר יקר מאד, גם אחרי ההנחה לסטודנטים.

בנוסף למחיר הגבוה יש להוסיף 90 יואן ליום עבור כרטיס נסיעה באוטובוס בתוך השמורה. המתחם מאד גדול ובלתי אפשרי ללכת ברגל לקצה השמורה ביום אחד (לבני אדם נורמלים).
המשך קריאה …

אין תגובות »

טרק רגלי של 14 ק”מ בפארק הלאומי ג’יואודז’איגו על הצלע התחתונה של ה-Y.

הכבישים ושבילי ההליכה בנויים בצורת האות Y כאשר הכניסה נמצאת בנקודה התחתונה ביותר ואורך הצלע התחתונה 14 ק”מ. חסכתי את 90 היואנים עבור כרטיס אוטובוס יקר והתחלתי ללכת רגלית במעלה ההר.

בכניסה התעניינתי לגבי מזון ושתיה לאורך הקטע ונאמר לי שלא קיימים דוכנים מזון ושתיה לאורך כל 14 הקילומטרים, ידיעה מטרידה במיוחד. אוכל ליום שלם היה לי וחזרתי מייד כדי להצטייד בשתיה נוספת. בסך הכל כשלושה ליטרים של מים.

בכניסה לשמורה לא הבינו למה אין לי כרטיס אוטובוס ולאחר הסברים הצלחתי להכנס. מטיילים בודדים הולכים ברגל בדרך זו. הרוב המוחלט עולה על האוטובוסים. כך מצאתי את עצמי לגמרי לבד בשבילים של השמורה, חווייה מדהימה כשלעצמה. ההליכה במעלה ההר אינה קשה במיוחד. ארבעת הקילומטרים הראשונים אינם מעניינים. שבילי עץ מכוסים ברשתות מתכת עוברים בתוך יער לצד נחל שקט. מידי פעם מופיעים מפלים קטנים ולא מעניינים.
המשך קריאה …

אין תגובות »

בשבע בבוקר הגיעו כולם למטבח של אמה לאכול ארוחת בוקר. פיטר, מורה מאוסטרליה שהעביר שנה בבייג’ינג בלימודי אנגלית, בוב מארה”ב ביחד עם הירוקו מיפן שהספיקו לטייל בכל העולם ולצלול כמעט בכל מקום אפשרי. הרכב המתין לנו ויצאנו בסביבות שבע וחצי.

הנסיעה ארכה שעה וחצי ועברה בין ההרים. קר מאד בכל שעות הבוקר ובמיוחד כאשר עולים לפסגות. הנהג סיפר לנו שהגענו לגובה של למעלה מ-4000 מטרים. על הדרך ראינו טנדר שאיבד שליטה באחד הסיבובים בהרים והתהפך. מאוחר יותר נכנסנו לתוך העננים עם הרכב. הנוף בדרך מאד יפה.

לשמורה נכנסנו בסביבות תשע והלכנו בקצב איטי על שבילי הליכה מעץ שבנויים לאורך השמורה. אורך המסלול הוא ארבעה קילומטרים שאותם יש ללכת הלוך וחזור. בסך הכל שמונה קילומטרים.

השביל עולה במעלה ההר וככל שמגביהים, נהיה קר יותר. בסביבות השעה אחת עשרה מזג האוויר התחמם ויכולתי ללכת עם חולצה קצרה, אך בקצה השמורה כבר נהיה קר מאד, בגובה 3500 מטרים.

המשך קריאה …

אין תגובות »