יומן מסע לעולם

15-01-2007, שני

קמתי בבוקר ונזכרתי שאני צריך לעבור בבנק. 300$ בהמחאות נוסעים הפכו לכמה אלפי בהטים. נהג הטוק טוק (30 בהט) החביב שבשרותיו השתמשתי גם בהמשך המתין בסבלנות מחוץ לבנק דקות ארוכות עד שיצאתי, והחזיר אותי למלון. ברחוב שבו נמצא המלון יש מספר מונומנטים והחלטתי ללכת ולבדוק אותם. עשיתי צ’ק אאוט והשארתי את התיק הגדול בקבלה.

קוראט היא עיר גדולה וסואנת וכמות המכוניות בהשוואה לקנצ’נבורי גדולה מאד. למרות זאת חיפשתי מקום שבו אפשר לשכור קטנוע (אוטומטי). לצערי התברר לי שבכל העיר לא יהיה ניתן למצוא להשכרה אף לא קטנוע אוטומטי אחד. לא הועילו ההסברים של אחד מבעלי החנויות על גיר רגיל. עיר עם כ”כ הרבה תנועה ועוד כאשר הנסיעה היא מצד שמאל של הכביש, יחד עם נסיון של יומיים רכיבה על כבישים בלבד אינם מתכון טוב ללמוד משהו חדש. אולי בהמשך.

המשך קריאה …

אין תגובות »

06-02-2007, שלישי

הימים בצ’יאנג מאי עברו באיטיות. קמתי כל יום מאוחר והספקתי מעט יחסית. טיולי חצי יום על אופנוע והרבה קניות. זו העיר לעשות קניות למרות שמחירים באמת טובים מגיעים רק אחרי מיקוח.

גם באותו יום קמתי מאוחר, וסידורים בבנק משכו את היציאה לכיוון האזור התיירותי ביותר ליד צ’יאנג מאי, סמוך לעיר מה רים. חוות סחלבים, חוות פרפרים וחרקים, חוות נחשים, בית ספר לקופים ומחנה פילים. כולם נמצאים על אותו כביש במרחק של כארבעים דקות נסיעה מצ’יאנג מאי.

המשך קריאה …

3 תגובות »

19-02-2007 עד 21-02-2007, שני עד רביעי

למרות שעברתי בה מספר פעמים, מעולם לא ישנתי בבנגקוק. כבר ביום הראשון שלי בתאילנד ברחתי ממנה לקנצ’נבורי ואחרי שחזרתי משם קפצתי מייד לאיסאן, וגם אחרי שחזרתי מהצפון לא עצרתי לנוח בבנגקוק.

בנגקוק, בירת תאילנד, היא העיר הגדולה ביותר במדינה. עיר מלאת עשן, ומסובכת לניווט. בחורה מקומית מהגסטהאוס שבו התאכסנתי (Sawasdee Inn) סיפרה לי שלתיירים אסור לשכור בעיר אופנוע, מה שממילא כנראה שלא הייתי עושה.

המשך קריאה …

אין תגובות »

ביום האחרון בבייג’ינג חיכתה לי רכבת לפינגיאו, העיר הסינית המפורסמת בזכות העיר העתיקה והבתים הסינים ההיסטוריים שיחודיים כל כך רק לה.

גם באותו יום שכרתי אופניים ולו רק כדי לסדר סידורים לא צפויים וקניות אחרונות בעיר הגדולה. כל השבוע בבייג’ינג, השבוע הראשון של ספטמבר, היה חם באופן מפתיע. אבל ביום האחרון הסתיו החל להראות את אותותיו וגשם קל החל לרדת.

במלון Far East איפשרו לי לאחסן את התיקים בחדר מיוחד עד לרגע העזיבה. אני אנצל את ההזדמנות ואספר קצת על ההוסטל, שלמרות שנקרא מלון הוא לא בדיוק כזה. המבנה עצמו נראה טוב, מושקע ושמור. מחירי החדרים גבוהים לטעמי אך המצב זהה בכל בייג’ינג. עבור מיטה בדורמס בחדר של ארבע מיטות במרתף שילמתי 80 יואן. גם זה בזכות שעשיתי הזמנה מראש דרך האינטרנט. האולימפיאדה מקפיצה כאן מחירים וכדי להישאר מעבר לשלושה ימים כמעט והייתי צריך להתחנן שישאירו לי את מחיר ההזמנה ולא יקפיצו את המחיר ל 120 יואן. ההרגשה הלא נעימה שקיבלתי גרמה לי לחשוב פעמיים אם כדאי לחזור לשם שוב. הפקידים בקבלה דוברים מעט אנגלית ובוודאי שלא אנגלית שוטפת. גמישות במחירים לא תמצאו שם ואפילו להפך. מחירי הטיולים המאורגנים יקרים. המיטות בדורמס לא מצדיקות את המחיר, המזרן דק מאד והמיטה קשיחה. בקומה הראשונה יש דורמס יקרים יותר עם מזרן עבה יותר אך החדר קטן והמיטות של קומותיים בניגוד למרתף.

המשך קריאה …

אין תגובות »

קמתי מאוחר. בלילה קודם השלמתי פערים באינטרנט והלכתי לישון בשלוש לפנות בוקר.

הרבה לא הפסדתי כי גשם שטף את פינגיאו עוד משעות הבוקר. לקראת הצהריים יצאנו אני ומרטינה (פולין) למקדש שואנגלין הנמצא מחוץ לעיר. תפסנו טרמפ על אחד מהטריסייקלים הממונעים (25 יואן אחרי מיקוח) והגענו אחרי 20 דקות בנסיעה איטית במיוחד.

מקדש שואנגלין (25 יואן, 12 יואן לסטודנטים) אינו גדול במיוחד. יש בו פסלים צבועים בתוך כתריסר מבנים. מעבר לזה הוא די משעמם. כשיצאנו אחרי 30 דקות הנהג היה עסוק בניפוח אחד הצמיגים במשאבה ידנית. ניצלנו את ההזדמנות לטייל בכפר הצמוד למקדש. בניגוד לפינגיאו הרועשת המקום שקט מאד נטול תיירים.

המשך קריאה …

אין תגובות »

יום כיפור. יצאתי מההוסטל למאפיה הסמוכה, קניתי לחמים איכותיים. שאלתי את המוכרת אם היא יודעת היכן אפשר למצוא גבינה, שהרי לחם אי אפשר לאכול יבש. היא הציעה לי ריבה (5 יואן) וענתה שאין באזור גבינה. כאן המקום לציין שסין היא לא המקום המתאים למצוא סלטים, גבינות, או כל דבר אחר שאפשר למרוח על לחם. בהוסטל אמרו לי שאפשר להשיג גבינה בסופרמרקט הסמוך, אבל הוא די מרוחק.

עליתי על מונית לכיוון תחנת הרכבת של צ’נגדו בשעה אחת אחר הצהריים. הפעם יצאתי בזמן וביקשתי מהנהג שיעצור על הדרך במקום שמוכר גבינה, אבל כנראה מחוסר ידע הוא אמר שאפשר למצוא בתחנה. גבינה לא הייתה שם.
המשך קריאה …

אין תגובות »

באותו יום ביקרתי בפארק צ’יאנגלינג (Qianling) הנמצא בתוך העיר גוויאנג. זהו פארק ענק שבו חיים קופים, והוא אינו בדיוק הפארק הטיפוסי שחשבתי שאראה.

מחוז גווידז’ואו. רכבת הלילה הגיעה אל גוויאנג לאחר 18 שעות נסיעה מצ’נגדו. השעה הייתה שמונה בבוקר. היתרונות של דרגש שינה תחתון ברכבת גדולים מתמיד כשמדובר בנסיעה כ”כ ארוכה. זה התחתון הוא המרווח מבין השלושה. אפשר לאחסן את התיקים מתחת למיטה ולצאת לטיול קצר לשרותים מתי שרוצים. בנוסף, אפשר לצפות בנוף מהחלון בקלות ולהשתמש בשולחן הצמוד לכוס תה, מרק או מנה חמה.

ההפרש הזעום בין הדרגש התחתון לזה האמצעי (4 יואן) יוצר מצב שקשה להשיג כרטיס מסוג זה, בוודאי שלא בהתראה קצרה מראש. ברכבת שבה נסעתי לא היו סולמות אל הדרגשים הגבוהים. במקומם היו מעין רגליות מתקפלות שעליהן צריך לקפץ כדי להיכנס לדרגשים העליונים.
המשך קריאה …

אין תגובות »

לקראת השעה 11:00 הלכתי אל תחנת המטרו הקרובה להוסטל, Muhamed Naguib. יש לקנות כרטיס בעלות של כפאונד מצרי אחד וללכת בעקבות השילוט המורה אל גיזה. פשוט משחשבתי להסתדר במטרו, ובמיוחד בדרך לפירמידות. מה שחשוב לזכור הוא שם התחנה שבה עליתם. זה מופיע על שלט גדול באולם ההמתנה לרכבת.

רכבת תחתית עוברת כל מספר דקות ומגיעה מדאון טאון קהיר אל גיזה כעבור 20 עד 30 דקות. משם יש לקחת אוטובוס או מונית, ואין מה לדאוג כי נהגי המוניות כבר ימצאו אתכם.

נהג מונית פנה אלי כשיצאתי מהתחנה, וכמו רבים מנותני השרות המצרים, הוא לא סיפר מייד שיש לו מונית, אלא התעניין מהיכן אני, לאן אני נוסע, וכו’ ולבסוף הציע לי לנסוע במונית שלו שחונה ממש בפינת הרחוב.

המשך קריאה …

אין תגובות »

בשלוש אחר הצהריים יצאנו לסיור בגדה המזרחית של לוקסור, זו הגדה הקרובה שם נמצא מרכז העיר, השווקים החנויות והמלונות. ביקור במקדש לוקסור ומקדש קראנק.

למקדש קראנק לא נכנסתי כי לא כיבדו את כרטיס הסטודנט (65 פאונד לכרטיס, 35 פאונד לסטודנט), וממילא הייתי שם בלילה הקודם. גם במקדש לוקסור לא כיבדו את כרטיס הסטודנט. מקדש לוקסור (50 פאונד לכרטיס, 25 פאונד לסטודנט) נמצא מול הטיילת ואת רובו אפשר לראות מחוץ לגדר, כך שאם כבר ביקרתם בכמה מקדשים, אפשר לעשות סיבוב ולצלם. המראות יהיו דומים מאד למה שתראו אם תרכשו כרטיס. השעה הייתה ארבע וחצי וקבעתי עם הנהג לשש בערב שיאסוף אותי מאותו מקום. בסופו של דבר חזרתי עצמאית למלון.

המשך קריאה …

אין תגובות »