יומן מסע למזרח הרחוק 2007
מסע עצמאי ולא מאורגן של חודשיים ושבוע בתאילנד, לאוס, קמבודיה. שלוש פעמים החתמתי ויזה בכניסה לתאילנד. המסע עבר בנקודות הבאות – תאילנד: בנגקוק, קנצ’נבורי, שמורת קאו יאי, איסאן, קוראט, פימאי, נונג קאי. לאוס: ויאנטיאן, ואנג ויאנג, לואנג פרבנג, פאק בנג, הואי סאי. תאילנד: צ’יאנג קונג, צ’יאנג ראי, צ’יאנג מאי, פאי, מה הונג סון, פאי, צ’יאנג מאי, בנגקוק, פאטאיה (צלילות), אראן. קמבודיה: פויפט, סיאם ריפ, מקדשי אנגקור, פויפט. תאילנד: אראן, בנגקוק, פון פין (סורתאני), שמורת קאו סוק, קאו לאק, מפרץ פנג נגה, האי של ג’יימס בונד, קראבי , אאו נאנג, רייליי ביץ’, קו פי פי, מאיה ביי, קאו לאק, ספארי צלילות באיי סימילאן, בנגקוק.
09-01-2007 שלישי
הטיסה לקייב מתל-אביב נמשכה כ-4.5 שעות כמתוכנן. מקייב ולאחר המתנה של מספר שעות וסיבוב קצר בדיוטי פרי, עליתי על טיסה לבנגקוק. מספר דקות אחרי שהמטוס המריא, עלינו מעל העננים, שהיו צפופים ולבנים במבנה מוקצף אינסופי ממש כמו באגדות. מחזה מדהים.
על המטוס פגשתי את יוליה, 26, שהגיעה מסנט פיטרסבורג לנופש של עשרה ימים בפאטאיה. האנגלית שלה הייתה דלילה אך היא סיפרה לי שברוסיה היא מנהלת מכון כושר ושתי מסעדות. 9 שעות של מעט שינה, שתי ארוחות, חצי סרט, כמה משחקים על מחשב כף-יד, הרבה מוסיקה והגענו לבנגקוק.
המשך קריאה …
תגובה אחת »
10-01-2007 רביעי
באותו יום יצאתי לטיול מאורגן לשמורת ארואן ושבעת המפלים. התוכנית כללה הליכה של מספר שעות בשמורה, לאחר מכן טרק פילים ורחצה עם פילים, ולאחר מכן ביקור במערה, ועליה על הרכבת המובילה לגשר המפורסם שעל נהר הקוואי.
שמורת ארואן ושבעת המפלים
התחלנו במסלול בשמורת ארואן שכלל הליכה של כ-3 שעות במסלול שדומה מאד לפארק הירדן הישראלי. על המיניבוס, בדרך לשמורה, פגשתי את אנדי (אנגליה) ויחד הגענו עד למפל השביעי הגבוה והמרשים מכולם. השמועות שקראתי בטרם עת על הקושי הגדול בלהגיע למפל השביעי, התבררו כלא נכונות. אומנם צריך להשקיע מעט מאמץ כדי להגיע לסוף המסלול, אבל המשימה אינה קשה לבן-אדם בעל כושר סביר. בדרך חזרה עצרנו להתרעננות במפל הרביעי. המים קרים ומי שנכנס צריך היה לבחור בין כניסה מהירה וצוננת או כניסה איטית ששילבה את כירסומי הדגים ששחו להנאתם בתחילת הבריכה.
המשך קריאה …
3 תגובות »
11-01-2007, חמישי
התעוררתי וחשבתי איך להעביר את היום במיטה, שהרי ללכת הרבה אני לא יכול בגלל הפציעה בקרסול. שעה מאוחר יותר התחלתי להתכונן לארוחת בוקר. נעלי ההליכה שלי, Asolo Highland הן בלוק של עור מחוזק שהתמיכה לקרסול שהן מעניקות היא אחד מהיתרונות הגדולים שלהן. עשיתי ניסוי הליכה, עדיין קצת קשה ללכת אבל אפשרי. הנעל מזכירה לי תחבושת אלסטית בשל התמיכה הרבה. בעקבות ההתפתחות החיובית הלכתי לבחון אפשרות של השכרת קטנוע. אני וקטנועים בד”כ לא הולכים ביחד, מה גם שקיימת בעיה קלה של רשיון, אבל אימונים במגרשי חניה בארץ הקודש הביאו אותי לנקודה שרק התעודה הרישמית חסרה, מה גם שרשיון נהיגה בינלאומי יש לי.
על קטנוע באזור קנצ’נבורי
סיבוב קצר בין מספר סוכנויות הפגיש ביני לבין קטנוע חביב מסוג Mio אוטומטי שלדברי המוכרת היה בנפח של 110 סמ”ק. אחרי הסבר קצר שקיבלתי על איך מניעים את המכשיר הקטן, ואחרי ששיננתי לעצמי צד שמאל, צד שמאל, צד שמאל (בתאילנד נוהגים בצד שמאל כמו באנגליה) עליתי עליו ומייד יצאתי לחפש תחנת דלק.
המשך קריאה …
4 תגובות »
12-01-2007, שישי
מחוז קנצ’נבורי, 120 ק”מ על קטנוע בחצי יום, טרמפיסטית מקומית, שני מוזאונים וכמה נמרים וחיות נוספות.
היום תכננתי לבקר במקדש הנמרים והתלבטתי אם לקחת סיור מאורגן ב-120 בהט, לא כולל כניסה (300 בהט) או להגיע עצמאית. השכרת קטנוע לנסיעה כזו יקרה יחסית מכיוון שהדלק שהקטנוע הנ”ל צורך לא זניח בהשוואה לטיול המאורגן. שיחה קצרה עם תאילנדית נחמדה בסוכנות טיולים שיכנעה אותי סופית להגיע עצמאית. הנסיעה עברה דרך כביש 323 אבל במקום להמשיך הישר למקדש הנמרים, חתכתי שמאלה לבאן קאו, שם נמצא המוזאון ההיסטורי של האדם Ban Kao Museum. משם התוכנית הייתה להמשיך לאתר העתיקות של מואנג סינג (Prasat Muang Sing Historical Park). לאחר מכן בחזרה לכביש 323 ולמקדש הנמרים (Tiger Temple).
המשך קריאה …
2 תגובות »
13-01-2007, שבת
באותו יום יצאנו לסיור חצי יומי בפארק הלאומי קאו יאי. מסלול רגלי שעבר במערה בתוכה ראינו הרבה גואנו, עטלפים ונחש ירוק. המשכנו למערת העטלפים המפורסמת, שם עמדנו במשך שעה ארוכה והתבוננו במחזה מיוחד של מיליוני עטלפים יוצאים ממערה לקראת הציד הלילי ביערות העד שבאזור.
יום שבת היה רגוע, רדום וקצת משעמם. הגרין ליף נמצא במרחק של כ-15 ק”מ מפאק צ’ונג. באזור מספר מצומצם של גסטהאוסים, מכולות קטנות וחנות אחת של 7/11. יש גם כספומט. כששאלתי את צ’או המדריך מה אפשר לעשות באזור התברר לי ששום דבר למעט בית-ספר אחד שגם בו לא היה מה לראות.
המשך קריאה …
2 תגובות »
14-01-2007, ראשון
שמורת קאו יאי. יצאנו בטנדר ליום של טרקינג ביערות הגשם של קאו יאי. הנסיעה מתחילה מוקדם בבוקר בטנדר פתוח וקר מאד. חולצה עם שרוולים ארוכים היא פריט חובה. גם בערב קר מאד בנסיעה. במהלך היום מזג האוויר מתחמם מאד.
הסיור עצמו בשמורה היה נחמד אבל ציפיתי למשהו אחר לגמרי וכבר אחרי מספר שעות בשמורה ביטלתי את התוכניות להישאר יום נוסף. יערות הגשם, ובכוונה אני מדגיש יערות מכיוון שלמרות שהמבנה שלהם מזכיר ג’ונגל, הם ממש לא הג’ונגל בסגנון הידוע מאפריקה. לא ג’ונגל ולא חיות.
טרקינג בשמורת קאו יאי
היערות מורכבים מעצי ענק בגובה של 20-30 מטרים. הטרק עובר דרך צמחיה סבוכה, אך כזו שלפחות לי הזכירה יותר את יערות ארץ-ישראל. כאלה ראיתי מספיק. השמורה עצמה ענקית ודורשת נסיעה על כביש שעובר בתוך השמורה. מידי פעם המדריך עוצר כשהוא מזהה חיה כלשהי על העצים. זיהינו מספר טוקנים מסוג Hornbill, סנאי ענק אחד, כמה ציפורים, ועוד קוף אחד או שניים על העצים.
המשך קריאה …
2 תגובות »
15-01-2007, שני
קמתי בבוקר ונזכרתי שאני צריך לעבור בבנק. 300$ בהמחאות נוסעים הפכו לכמה אלפי בהטים. נהג הטוק טוק (30 בהט) החביב שבשרותיו השתמשתי גם בהמשך המתין בסבלנות מחוץ לבנק דקות ארוכות עד שיצאתי, והחזיר אותי למלון. ברחוב שבו נמצא המלון יש מספר מונומנטים והחלטתי ללכת ולבדוק אותם. עשיתי צ’ק אאוט והשארתי את התיק הגדול בקבלה.
קוראט היא עיר גדולה וסואנת וכמות המכוניות בהשוואה לקנצ’נבורי גדולה מאד. למרות זאת חיפשתי מקום שבו אפשר לשכור קטנוע (אוטומטי). לצערי התברר לי שבכל העיר לא יהיה ניתן למצוא להשכרה אף לא קטנוע אוטומטי אחד. לא הועילו ההסברים של אחד מבעלי החנויות על גיר רגיל. עיר עם כ”כ הרבה תנועה ועוד כאשר הנסיעה היא מצד שמאל של הכביש, יחד עם נסיון של יומיים רכיבה על כבישים בלבד אינם מתכון טוב ללמוד משהו חדש. אולי בהמשך.
המשך קריאה …
אין תגובות »
16-01-2007, שלישי
שש ורבע לפנות בוקר. בתחנת הרכבת בנונג קאי עדיין חשוך ונהגי טוק טוק סקרנים ממשיכים לבחון אותי. את מספר התיירים אפשר לספור על כף יד אחת. יצאתי החוצה שם ישבו ליד מדורה קטנה נהגים נוספים. 50 בהט לטוק טוק עד לגבול, נסיעה של כעשר דקות. בדרך הנהג עוצר בשירות הויזה + אוטובוס ששמעתי עליו. מחיר האוטובוס כולל “עזרה” במילוי טופס הויזה הוא 2000 בהט כולל התשלום עבור הויזה עצמה. ויתרתי על התענוג. לפני שהמשכנו הבחורה נתנה לי טיפ: לשלם בדולרים ולא בבהטים בשל שער ההמרה הנמוך (31$ מול 1500 בהט). קצת לפני שבע בבוקר ואני כבר בגבול תאילנד-לאוס. היציאה מתאילנד עוברת ללא בעיות ואני עולה על האוטובוס המקומי שחוצה את גשר הידידות המפריד בין תאילנד ללאוס. אסור ללכת ברגל.
מעבר הגבול ללאוס
גבול לאוס נמצא בצידו השני של הגשר. המקום שומם ושני גרמנים מחכים לאישור הויזה שלהם. מי שאין לו ויזה מוכנה מראש צריך לגשת לחלון הקטן, לפתוח אותו ולהגיש לפקיד 1500 בהט או 31$. נתתי לו 35$, דרכון ותמונת פספורט. נאמר לי להמתין.
המשך קריאה …
אין תגובות »
17-01-2007, רביעי
הרבה מידי אין מה לראות בויאנטיאן. על הבוקר הזמנתי אוטובוס VIP לואנג ויאנג (6$). האוטובוס יוצא בסביבות השעה 14:30 והאיסוף מהגסטהאוסים מתחיל ב-14:00.
מסביב לויאנטיאן
היו לי מספר שעות להעביר ונסעתי לפארק הבודהה. המרחק מויאנטיאן הוא כ-30 ק”מ. כדי להגיע יש לחזור לגשר הידידות (מעבר הגבול עם תאילנד) ולהמשיך שבעה ק”מ נוספים. מי שמגיע ללאוס מהגבול טוב יעשה אם יבקש מהטוק טוק לעבור קודם בפארק.
הדרך עוברת דרך אזור כפרי בין שדות אורז, פרות שהולכות על הכביש והנהר הנמצא לימין הדרך. הכבישים לא טובים בחלקים מסויימים.
המשך קריאה …
אין תגובות »
18-01-2007, חמישי
באותו יום שכרתי אופנוע קל כדי לראות את האזור טוב יותר. בדרך לואנג ויאנג מויאנטיאן כבר הספקתי להבין באילו כבישים מדובר וידעתי שצריך להיזהר. הכביש הראשי שעובר בין ויאנטיאן ללואנג פרבנג (ואנג ויאנג באמצע הדרך) הוא ללא שוליים סלולים, ומסלול אחד בלבד לכל כיוון. מידי פעם יש בורות ומפגעים על הכביש כך שצריך לשים לב היטב. לאורך הכביש אין תאורה ולכן מסוכן לנסוע לאחר שמחשיך (בסביבות 18:30).
הכביש מואנג ויאנג ללואנג פרבנג
למרות שיצא לי להתנסות עם טרקטורונים בעבר, באותו יום התנסתי בנסיעת ה-”שטח”, אם אפשר לקרוא לזה כך, הראשונה שלי על אופנוע קל. מחיר השכרה ליום ללא ביטוח הוא 5$. כבר לא חיפשתי אוטומטי אלא גיר רגיל.
המשך קריאה …
אין תגובות »
תאילנד
לאוס
קמבודיה
סין
וייטנאם
פיליפינים
ישראל
ירדן
מצרים
צרפת
ארה"ב
קנדה
English
עברית
