יומן מסע לעולם

אוטובוס יוצא מתחנת האוטובוסים בשעה 7:30 בבוקר לסונגפן. המחיר 32 יואן והנסיעה אורכת שעתיים וחצי. בתקופה הזו זה האוטובוס היחיד שנוסע בקו.

על האוטובוס פגשתי בחורה סינית משנדז’ן שהייתה בדרך למקדש טיבטי, ארבעים דקות לפני סונגפן. עוד מקום שאפשר לבקר באזור.

כשהגעתי לסונגפן, הנטושה מתיירים בעקבות רעידת האדמה, תפסה אותי אישה מקומית והציעה לי לראות חדר במלון שלה. המקום הוא מעין בית משפחתי כשבקומה השניה מספר מצומצם של חדרים מיושנים אך מרווחים. על המרפסת יש שרותים ומקלחת משותפים (יש מים חמים). המחיר שהיא ביקשה היה 30 יואן ואחרי מיקוח קל ירד ל 20 יואן. המקום נמצא שתי דקות מהתחנה.

במרחק שלוש דקות משם איתרתי את המטבח של אמה Emma’s Kitchen. אמה הפנתה אותי לגסטהאוס חדש הנמצא בסימטה הסמוכה שם ישב האדם היחיד שמארגן את הטרקים של הסוסים. הגסטהאוס נראה נחמד והיווה מוקד משיכה למספר התיירים המצומצם שבילה בעיר (לאור רעידת האדמה). מחיר חדר הוא בין 60 ל 80 יואן. בכל חדר שרותים מערביים ומקלחת עם מים חמים.

האדם שמארגן את הטרקים נראה שונה מיתר התושבים. הוא היה לבוש בחליפה כמו איש עסקים שמן, דיבר בסלולארי ללא הפסקה ועישן כמו קטר. היה ברור לי שלא הוא זה שיוציא את הטרק.
המשך קריאה …

אין תגובות »

בשבע בבוקר הגיעו כולם למטבח של אמה לאכול ארוחת בוקר. פיטר, מורה מאוסטרליה שהעביר שנה בבייג’ינג בלימודי אנגלית, בוב מארה”ב ביחד עם הירוקו מיפן שהספיקו לטייל בכל העולם ולצלול כמעט בכל מקום אפשרי. הרכב המתין לנו ויצאנו בסביבות שבע וחצי.

הנסיעה ארכה שעה וחצי ועברה בין ההרים. קר מאד בכל שעות הבוקר ובמיוחד כאשר עולים לפסגות. הנהג סיפר לנו שהגענו לגובה של למעלה מ-4000 מטרים. על הדרך ראינו טנדר שאיבד שליטה באחד הסיבובים בהרים והתהפך. מאוחר יותר נכנסנו לתוך העננים עם הרכב. הנוף בדרך מאד יפה.

לשמורה נכנסנו בסביבות תשע והלכנו בקצב איטי על שבילי הליכה מעץ שבנויים לאורך השמורה. אורך המסלול הוא ארבעה קילומטרים שאותם יש ללכת הלוך וחזור. בסך הכל שמונה קילומטרים.

השביל עולה במעלה ההר וככל שמגביהים, נהיה קר יותר. בסביבות השעה אחת עשרה מזג האוויר התחמם ויכולתי ללכת עם חולצה קצרה, אך בקצה השמורה כבר נהיה קר מאד, בגובה 3500 מטרים.

המשך קריאה …

אין תגובות »

היה לי יום שלם להעביר בסונגפן. קמתי מאוחר, לקראת השעה עשר. תחבורה בעיר בתקופה שאחרי רעידת האדמה זה לא הדבר האידיאלי. רוב האוטובוסים יוצאים מוקדם על הבוקר וקשה לחזור אל העיר בשעה נוחה.

הלכתי למסעדה של Sarah שנמצאת ממש ליד המטבח של אמה. בימים האחרונים אכלתי אצלה ארוחת ערב. הבחורה נחמדה מאד בניגוד לזו במטבח המתחרה, וגם האוכל זול יותר. הגעתי על הבוקר כדי לתת לה שק כביסה (15 יואן לשק של 1.5 ק”ג). עוד בערב קודם היא אמרה שתצייר לי מפה של טרק לכיוון ההר הסמוך, לבית הטיבטי בראש ההר ולמקדשים סינים בהרים הסמוכים.

הטיפוס אל הבית הטיבטי אמור לארוך כשעתיים. משם אפשר להאריך את המסלול להרים סמוכים שם נמצאים מקדשים סיניים, בסך הכל כארבע שעות הליכה.
המשך קריאה …

אין תגובות »

כבר בשעה שמונה בבוקר חיכו שני סוסים מול המשרד של מארגן הטרקים. בשעה שמונה וחצי התארגנתי על מי שתיה ויצאנו לדרך.

רגע לפני שיצאנו המארגן הפתיע אותי כשהוא סיפר לי שנישן בבית טיבטי בשני הלילות במקום באוהלים מהסיבה שאין טעם להקים אוהל לבן אדם אחד וקר מאד בלילה. זה לא ממש שכנע אותי אבל היה כבר מאוחר מידי בשביל להתחרט. מייד הבנתי שמסלול מעגלי לא יהיה כאן ונחזור על עקבותינו בפניית פרסה, אחד הדברים המאוסים עלי במיוחד בשל הנוף שחוזר על עצמו.

עלות הטרק הנ”ל קפצה כלפי מעלה בחודשים האחרונים ל-160 יואן ליום פלוס עמלה למארגן ובסך הכל 520 יואן לשלושה ימים שכוללים לינה וארוחות צמחוניות בבית טיבטי. במהלך הטרק נעלה מגובה של 3500 מטר ועד לגובה של 4800 מטר.
המשך קריאה …

אין תגובות »

ביום השני יצאנו מהבית הטיבטי אל הר הקרח. רוב הדרך נעשתה ברכיבה על הסוסים, אך הדרך חזרה שלמעשה חזרה על עצמה הייתה בחלקה הראשון ברגל. המוביל טרח לבשר לי בכל הזדמנות שהסוסים עייפים ולכן את הירידה במדרונות התלולים נלך ברגל. בסך הכל הירידה מההר ארכה למעלה משעה ולאחריה עלינו שוב על הסוסים.

העליות במדרון אל עבר הר הקרח היו תלולות מאד בחלקן, אך מכיוון שהסוסים הלכו כל כך לאט, לא הרגשתי בקושי ברכיבה.

הנופים על הדרך מקסימים. בין הרים ירוקים ולאורך הנחל, אותו הסוס חוצה לעיתים ומנצל את ההזדמנות להשלים נוזלים חסרים. על שבילים שחלקם סלולים ורובם דרכי עפר מלאי חצץ, חול ובוץ. על השבילים הופיעו מעת לעת יאקים מרשימים שברחו הצידה כאשר הסוס התקרב. בכל זאת, נאמר לי שהם מסוכנים ומסוגלים אפילו לתקוף את הסוסים ולכן יש להיזהר מהם.

מזג האוויר שהחל כקריר ואפרורי בבוקר התחמם והתבהר לקראת הצהריים, אך ככל שעלינו אל עבר פיסגת ההר, האוויר התקרר עד שנהיה קר מאד.
המשך קריאה …

אין תגובות »

בשעה ארבע לפנות בוקר, לקראת חמש התעוררתי למשמע רעשים משונים. הסתבר שהמלווה של הסוסים החליט לערוך שיחת נפש עם החברה שלו במשך שעה ארוכה דווקא בשעה המוזרה הזו. אחרי עשרים דקות שסבלתי בשקט, הדלקתי את האור וסימנתי לו שידבר בשקט. זה עזר לכמה דקות אבל זמן לא רב אחרי מצאתי את עצמי שוב מתעורר משיחת הטלפון המוזרה. שמתי מוסיקה והלכתי לישון.

בשבע בבוקר נידנוד של השמיכה העיר אותי וראיתי מולי את לא אחר מהמלווה של הסוסים שעשה לי השכמה מוקדמת כי הוא רצה לחזור מוקדם הביתה.

בהתחשב בזה שבימים הקודמים לא יצאנו לפני השעה תשע בבוקר, לא ראיתי שום צורך בלקום מוקדם.

התעלמתי ממנו וחזרתי לישון. אחרי עשרים דקות שוב חזר הבחור להעיר אותי, והפעם עם יותר אגרסיביות. גם הפעם לא ויתרתי, הזכרתי לו את שיחת הטלפון שלו באמצע הלילה וחזרתי לישון. אחרי עשרים דקות נוספות שוב אותו סיפור ובהדרגה הבחור נהיה עצבני יותר ויותר.
המשך קריאה …

אין תגובות »

שבע ועשרים במסעדה של שרה, Song In The Mountain בסונגפן. שרה כבר שם אך הנהג עוד לא הגיע. זה המקום לציין את המקום לטובה. בניגוד למטבח של אמה, ממנו קיבלתי רושם ראשוני רע, שרה בחורה אדיבה וצנועה. האוכל זול והעמלות שהיא לוקחת הן צנועות אם בכלל.

על כרטיס הטיסה היא לא רצתה לקחת עמלה וטענה שהיא כלולה במחיר. את הנהג היא השיגה במחיר שלא הייתי מוצא במקום אחר ככל הנראה, בטח שלא במטבח של אמה. אפשר להזמין אצלה כרטיסי טיסה, רכב לשמורת חואנגלונג, לנמל התעופה ולאתרים אחרים במחיר זול יחסי, אפשר לעשות אצלה כביסה וכמובן לאכול, בזול. יש אוכל מערבי כמו פסטות , המבורגר (בקר או יאק), פיצות ועוד. בדרך כלל אני לא נוהג לפרט על מקומות טובים שביקרתי, אבל סונגפן הוא מקום מיוחד שכן זה המקום הראשון שבו נתקלתי במונופול עם יחס קר ואדיש מגורמים מרכזיים שאחראים על מוקדי התיירות בעיר (מארגן טרק הסוסים והמטבח של אמה).
המשך קריאה …

אין תגובות »