יומן מסע לעולם

צ’נגדו – אמיי שאן ( המיי שאן ). הנסיעה אורכת כשעתיים וחצי באוטובוס ועולה ארבעים יואן. האוטובוס עוצר מול העיר אמיי שאן ומשם יש לקחת מונית אל הכניסה לאתר התיירותי. הרחוב שממול מורכב מחנויות מזכרות, בתי מלון קטנים ומסעדות שם מתקבצים רוב התיירים. מרבית המקומות הללו אינם מיועדים לתיירים מערביים אלא לתיירות הסינית המשגשגת, בעיקר בזמן החג הלאומי.

קשה למצוא מלון זול בתקופת החג הלאומי, אבל זה בהחלט אפשרי עם קצת ידע בשפה הסינית. כדי לאתר חדר סביר בסמוך לאמיי שאן, יש להסתובב בין הסימטאות והרחובות הקטנים ולדעת איך להתמקח עם הסינים. איתרתי חדר במלון עלום שם בחמישים יואן בלבד (כעשרים וחמישה ש”ח). המחיר המקורי היה 100 יואן. במקומות אחרים המחירים גבוהים אף יותר.
המשך קריאה …

אין תגובות »

תשע שעות טיפוס על ההר, אמיי שאן ( המיי שאן ). קמתי בסביבות תשע בבוקר ויצאתי מהמלון אל הכביש הראשי. תחנת האוטובוסים נמצאת בסמוך והאוטובוס נוסע אל נקודת היציאה לטרק הפופולארי וושיאן גאנג (Wuxian Gang) שאורך שלושה ימים. התוכנית המקורית שלי הייתה לטפס על ההר במשך יומיים, כל יום במשך שש עד שבע שעות. תכננתי לרדת מההר באוטובוס כדי לחסוך יום ולשמור על הברכיים.

ההר אמיי (משמעות המילה “שאן” היא “הר”, בסינית) הוא אחד מארבעת ההרים הקדושים לבודהיסטים בסין. הוא הוכרז כאתר אונסק”ו בשנת 1996. גובהו 3099 מטרים ועליו למעלה ממאה מקדשים.

הטיפוס על אמיי שאן עם תיק על הגב במשקל 8 ק”ג דורש כוח רצון וכושר גופני ברמה סבירה. אלפי ועשרות אלפי מדרגות, חלקן תלולות יותר וחלקן פחות. המשותף לכולן – הן לא נגמרות. הנוף בדרך מאד יפה. בחלקים מסויימים בהר מופיעים קופים טיבטים רעבים שחלקם עקשנים במיוחד בדרישות למזון ועלולים להיות מסוכנים.

מכיוון שההר קדוש לבודהיסטים, המקום מהווה מוקד משיכה מרכזי לתיירות הסינית, ובמיוחד הטיפוס ממרגלות ההר ועד לפיסגה.
המשך קריאה …

אין תגובות »

היום השני של הטיפוס על ההר, אמיי שאן ( המיי שאן ). טיפוס של כארבע שעות אל מעל העננים. על הפיסגה, השמיים צלולים ובהירים. הנוף והמקדשים על פיסגת הר אמיי מדהימים להפליא ונותנים לכל מי שטיפס עד למעלה את ההרגשה שהיה שווה להגיע. קישור ליום הראשון של הטיפוס על ההר אמיי.

קריר במקדש באיון על הבוקר. זו סיבה מספיק טובה להשתמש בבגדים החמים שסחבתי על הגב במשך הטיפוס על ההר. הזמן היחיד שמצאתי עצמי לובש בגדים חמים היה אתמול בלילה והיום בבוקר. במשך כל הטיפוס לא היה צורך בבגדים חמים, מספיקה חולצה קצרה ומכנס מטיילים ארוך. זה לא שחם מאד, אבל מאמץ הטיפוס והפעילות הגופנית גורמים לבגדים החמים להפוך למטרד.

מי שמצפה למקלחת חמימה בבוקר, שיחשוב שוב. את המים החמים בדוד לא ידליקו שוב, ולכן לא כדאי לפספס את המקלחת בערב הקודם. את ארוחת הבוקר אפשר לאכול באחת משתי מסעדות הצמודות למקדש באיון. הראשונה נמצאת ממש מחוץ למקדש (יש לצאת לכיוון המשך המסלול) והשניה נמצאת במרחק טיפוס של חמש עד עשר דקות במדרגות התלולות. מצאתי שדווקא המסעדה השניה זולה במעט מהראשונה, ולכן שווה לטפס קצת אם יש כוח על הבוקר. אל המסעדה הנמצאת לפני המקדש לא כדאי לחזור, חבל על המאמץ.

נוף יפהפה נשקף ממקדש באיון. נקודת תצפית של שני כיווני אוויר נמצאת מחוץ למקדש, בסמוך למסעדה הראשונה. הרים ירוקים עטופים ערפל סמיך שמסתיר כל דבר שנמצא במרחק של יותר מכמה עשרות מטרים מהמקדש. גם המשך השביל ערפילי. הנה אני נכנס עוד רגע אל תוך העננים וקשה לראות.
המשך קריאה …

2 תגובות »