יומן מסע לעולם

שבע ועשרים במסעדה של שרה, Song In The Mountain בסונגפן. שרה כבר שם אך הנהג עוד לא הגיע. זה המקום לציין את המקום לטובה. בניגוד למטבח של אמה, ממנו קיבלתי רושם ראשוני רע, שרה בחורה אדיבה וצנועה. האוכל זול והעמלות שהיא לוקחת הן צנועות אם בכלל.

על כרטיס הטיסה היא לא רצתה לקחת עמלה וטענה שהיא כלולה במחיר. את הנהג היא השיגה במחיר שלא הייתי מוצא במקום אחר ככל הנראה, בטח שלא במטבח של אמה. אפשר להזמין אצלה כרטיסי טיסה, רכב לשמורת חואנגלונג, לנמל התעופה ולאתרים אחרים במחיר זול יחסי, אפשר לעשות אצלה כביסה וכמובן לאכול, בזול. יש אוכל מערבי כמו פסטות , המבורגר (בקר או יאק), פיצות ועוד. בדרך כלל אני לא נוהג לפרט על מקומות טובים שביקרתי, אבל סונגפן הוא מקום מיוחד שכן זה המקום הראשון שבו נתקלתי במונופול עם יחס קר ואדיש מגורמים מרכזיים שאחראים על מוקדי התיירות בעיר (מארגן טרק הסוסים והמטבח של אמה).
המשך קריאה …

אין תגובות »

במיקס הוסטל משכירים אופניים בעשרים יואן ליום. יש להם אופני עיר ואופני הרים לבחירה. לכל אחד היתרונות שלו – לאופני ההרים הגלגלים וההילוכים, ולאופני העיר הסלסה מקדימה.

באותו יום רציתי לשלוח חבילה לישראל, אז אופני העיר עם הסלסלה התאימו יותר.

לאחר שקיבלתי הכוונות מצד מקומיים, מצאתי לבסוף סניף דואר של China Post ממנו יכולתי לשלוח חבילה. המחיר היה גבוה במיוחד. למעלה מ-700 יואן (כ-350 ש”ח) למשלוח בדואר אוויר של 1.5 ק”ג ולמעלה מ-200 יואן (כ-100 ש”ח) לחבילה בדואר קרקעי (חודשיים עד שמגיעה לארץ). בחרתי באופציה הזולה, קיבלתי קופסה מקרטון שעליה רשמתי את הפרטים ושלחתי את החבילה לדרכה. אם הייתי יודע שהמחיר כ”כ גבוה לפני, הייתי זורק חלק מהדברים לפח. בסופו של דבר, לא ממש משתלם לשלוח דברים זולים מסין לארץ, ולפחות לא במשקלים שבאזור הקילוגרם אחד או שניים. אולי יש דרך זולה יותר, אבל לא מצאתי.
המשך קריאה …

אין תגובות »

ביקור במקדש ווחואו, חנויות מטיילים והרחוב הטיבטי הסמוך.

בכניסה למקדש ווחואו נמצאת קופת הכרטיסים, אבל כדי להיכנס לפארק ווחואו אין צורך לרכוש כרטיס כניסה, הדרישה לכרטיס תהיה בהמשך, ולכן לא כדאי לנסות לתחמן כי בסך-הכל תחזרו בחזרה לקופה בהמשך הדרך. אחרי חמש דקות של הליכה מהכניסה לפארק ביקש ממני אחד השומרים את כרטיס הכניסה וכשגילה שאין לי, ליווה אותי אחד מחבריו בחזרה לקופת הכרטיסים כדי שאקנה כרטיס (יש הנחה לסטודנטים).

הפארק של מקדש ווחואו הוא מקום חביב. אפשר לשרוף בו שעתיים עד שלוש שעות. מעבר למקדש שנמצא במקום, יש שבילי הליכה מיוערים. אחד מהם הוא מעגלי ועובר בתוך חומה מסתורית שבמרכזה נמצא גן של עצי בונסאי. בתוך הפארק יש אזור שבו ניתן לשלם עבור תחפושת סינית עתיקה, להיות קיסר לרגע, ולהצטלם. התשלום לא גבוה במיוחד. האטרקציה הזו מושכת בעיקר מבקרים סינים, שכן תיירים מערביים לא מרבים להגיע למקום.
המשך קריאה …

אין תגובות »

ניצלתי את הבוקר כדי לחפש תיק טיולים איכותי שיתאים לטיפוס על המיי שאן. התכנון היה לרכוש את התיק ולהספיק לאוטובוס האחרון היוצא להמיי שאן. בפועל, פיספסתי את האוטובוס אבל מצאתי תיק.

בצ’נגדו יש שני אזורים עיקריים שבהם אפשר למצוא חנויות המוכרות ציוד למטיילים – הראשון הוא בסמוך למקדש ווחואו, בו ביקרתי לפני כמה ימים. ברחוב שבו נמצא מקדש ווחואו אפשר למצוא לא פחות משמונה חנויות עם ציוד המיועד למטיילים. אזור זה אינו מצויין על מפת המטיילים שקיבלתי מההוסטל. האזור השני מופיע על מפת המטיילים שמקבלים בחינם ממיקס הוסטל. באותו רחוב מקובצות לפחות חמש חנויות הסמוכות אחת לשניה. רכישת תיק בסין שונה במעט מרכישת תיק במדינה אחרת במזרח הרחוק, מהסיבה הפשוטה – יש בסין חברות המייצרות תיקים שהם איכותיים משמעותית לכל הזיופים למינהם שיש בשוק.

המשך קריאה …

אין תגובות »

השעה כבר הייתה אחת עשרה בבוקר. בהמלצת שתי השותפות החדשות שלי לדורמס יצאתי למקדש הסמוך למיקס הוסטל, מקדש וונשו. המקדש נמצא מהעבר השני של הנהר, מרחק הליכה של כעשרים דקות.

כניסה למקדש וונשו כרוכה בתשלום של כחמישה יואן. המתחם גדול יותר מכפי שנראה מבחוץ. זה לא רק מקדש, אלא סידרה של מקדשים מוקפים בגנים יפים ושבילי הליכה. אפשר להעביר שם בכיף שעה עד שעתיים. יש בית תה ובריכה חביבה שם שוחים צבי מים קטנים וגדולים. בשבילי ההליכה השלווים בגנים המיוערים הולכים נזירים ונזירות מגולחי ראש. קשה להבחין אם מדובר בנזיר או בנזירה בשל כך.
המשך קריאה …

אין תגובות »

פנדות. אחד הסמלים המובהקים של סין. הפנדה הטיפוסית והמוכרת היא הפנדה הענקית, בצבעי השחור-לבן, אך יש סוג נוסף של פנדות שנראה שונה לגמרי מהפנדה הענקית גם במראה וגם בצבע – פנדה אדומה. את הפנדה הענקית והפנדה האדומה ביקרתי באותו יום בשמורת הפנדות הצמודה לצ’נגדו, במחוז סיצ’ואן אשר בסין. המקום מורכב ממכלאות גדולות אשר מדמות עבור הפנדות את החיים בטבע ובו בעת מאפשרות למבקרים לצפות בפנדות בנחת. מי שמעוניין, יכול, תמורת תשלום גבוה, להצטלם עם פנדה ענקית.

את היום האחרון בצ’נגדו ניצלתי כדי לבקר בשמורת הפנדות, הנמצאת כעשרה קילומטרים צפונית לצ’נגדו. להיות בצ’נגדו מבלי לבקר את הפנדות זה מחדל אמיתי. העניין נדחה אצלי במשך ימים בשל הסיבה הפשוטה שלא קמתי מספיק מוקדם כדי להספיק להגיע להאכלת הפנדות, אך ביום האחרון לא ויתרתי והתעוררתי בזמן. בסמוך לצ’נגדו, עד לפני רעידת האדמה שתקפה את מחוז סיצ’ואן במאי 2008, היו שני מקומות שבהם ניתן היה לצפות בפנדות. הראשון הוא שמורת הפנדות הסמוכה, אליה הלכתי באותו יום, והשניה היא שמורת הטבע וולונג שם חיות חופשיות פנדות בטבע וקשה יותר לראות אותן. כאשר שמורת הטבע וולונג נפגעה ברעידת האדמה, הפנדות הועברו לשמורה אחרת הנמצאת עשרות קילומטרים מערבה משם. מבקר פקיסטני שפגשתי בשמורה סיפר לי שהוא היה שם יום קודם לכן, ושהיא גדולה מזו הצמודה לצ’נגדו. בנוסף יש שם גן חיות. היא נמצאת במרחק של כמה שעות נסיעה מהעיר.

בהמשך, עשרות תמונות של פנדות , תמונות של גורי פנדה , תמונות של הפנדה הענקית ותמונות של הפנדה האדומה.
המשך קריאה …

אין תגובות »

את ערב יום כיפור הייתי אמור להעביר על רכבת לילה שנוסעת 17 שעות מצ’נגדו אל גווייאנג. במקום על הרכבת נשארתי לישון במיקס הוסטל לילה נוסף, מכיוון שהרכבת יצאה לדרך לפני הזמן המוצהר על הכרטיס.

בערב הקודם מחשב כף היד שלי הוכיח לי עד כמה חשובים גיבויים תכופים כאשר פתח בשביתה וסירב לאתחל את עצמו. אתמול בערב עוד ניסיתי להציל את החומר החשוב ללא הצלחה, וניצלתי את שעות הבוקר לכמה נסיונות נוספים, גם הם כשלו כשלון חרוץ. המחשב נתקע ודרוש הארד ריסט כדי להחזירו לחיים, מה שאומר אובדן של כל החומר ושחזור של כל מה שנשמר בגיבוי, פעולה שאורכת עד שעתיים. הלך לי חומר של שבוע, אבל זה לא סוף העולם.

המשך קריאה …

אין תגובות »

יום כיפור. יצאתי מההוסטל למאפיה הסמוכה, קניתי לחמים איכותיים. שאלתי את המוכרת אם היא יודעת היכן אפשר למצוא גבינה, שהרי לחם אי אפשר לאכול יבש. היא הציעה לי ריבה (5 יואן) וענתה שאין באזור גבינה. כאן המקום לציין שסין היא לא המקום המתאים למצוא סלטים, גבינות, או כל דבר אחר שאפשר למרוח על לחם. בהוסטל אמרו לי שאפשר להשיג גבינה בסופרמרקט הסמוך, אבל הוא די מרוחק.

עליתי על מונית לכיוון תחנת הרכבת של צ’נגדו בשעה אחת אחר הצהריים. הפעם יצאתי בזמן וביקשתי מהנהג שיעצור על הדרך במקום שמוכר גבינה, אבל כנראה מחוסר ידע הוא אמר שאפשר למצוא בתחנה. גבינה לא הייתה שם.
המשך קריאה …

אין תגובות »