יומן מסע לעולם

יצאתי לבדוק את שווקי לואוינג בסמוך לעיר העתיקה.

מונית הסיעה אותי למגדל שעומד במרכז העיר העתיקה. 11 יואן. אם כבר מוניות, כדאי לדעת שבלואוינג, בניגוד לבייג’ינג שבה המונה מתחיל מעשרה יואן, כאן המונה מתחיל בחמישה יואן. עדיין אין מה להשוות לנסיעה באוטובוס במחיר של יואן אחד.

לא מצאתי משהו מעניין בין הבתים העתיקים. במרחק הליכה מהעיר העתיקה נמצא מדרחוב עם חנויות זולות ובסמוך אליו שוק קטן שבו המחירים זולים בהרבה מהמחירים של בייג’ינג וממחירי החנויות הסמוכות לתחנת הרכבת. קניתי שם תיק נשיאה גדול עם גלגלים במחיר מצחיק של 60 יואן (כ-30 ש”ח). משם בחזרה למלון.

המשך קריאה …

אין תגובות »

קמתי די מאוחר באותו יום, ולא הרגשתי טוב. בהתחלה חשבתי שזה בגלל עשן הסיגריות באוטובוס של אתמול אבל מספר שעות מאוחר יותר הבנתי שמדובר בוירוס שכנראה תפסתי בהוסטל.

ההוסטל Shuyuan נמצא בתוך העיר העתיקה של ש’יאן ממש בצמוד לחומה הגדולה ולשער הדרומי. מיקום מצויין. יצאתי לטייל ברחובות העיר כדי לחפש בנק. Bank of China נמצא במרחק עשרים דקות הליכה מחוץ לחומה. עוד כמה המחאות נוסעים הפכו לאלפי יואנים והמשכתי רגלית לטייל באזור. ש’יאן מחוץ לחומות לא מעניינת במיוחד. כשהתקרבתי בחזרה לעיר העתיקה נכנסתי לחנות מטיילים שהחזיקה ציוד מקורי ויקר של חברות כמו Columbia  ואחרות. החברה הזולה ביותר היא סינית מקומית, Shehe. יש להם מוצרים איכותיים. גם הם יקרים אך בשל היצור בסין הם זולים יותר. אחרי 20 אחוזי הנחה, דבר שכמעט בלתי אפשרי להוציא בקניונים וחנויות יוקרה אחרות קיבלתי מעיל מיקרו פליז איכותי ב-140 ש”ח.

בהמשך נכנסתי לחנות מטיילים נוספת שהחזיקה מבחר גדול יותר אך הנחות אין, והמחירים בשמיים דומים לאלו של ישראל. מברור שעשית מאוחר יותר מסתבר שהסיבה היא שהמוצרים הללו  אינם מיוצרים בסין.

המשך קריאה …

אין תגובות »

עדיין קצת חולה, קמתי מאוחר ולקראת השעה אחת אחר הצהריים החלטתי לנצל את חצי היום שנשאר ולעשות משהו. כדי לא להתאמץ יותר מידי שכרתי אופניים (30 יואן ליום לאופני הרים עם הילוכים מההוסטל, 15 יואן לחצי יום, 5 יואן לשעה). חשבתי לבקר בפגודת האווז הגדול, מה שלבסוף לא קרה אבל על הדרך הגעתי למוזאון יער המצבות בעיר העתיקה. כרטיס כניסה עולה כ-40 יואן ולסטודנטים 22 יואן. המקום לא קטן. יש בו חתיכות סלע גדולות עליהן מסותתות אותיות בסינית. ללא הדרכה מסודרת קשה להבין מה הולך שם. בקצה של המוזאון יש אטרקציה חביבה בצורת ציירים שמניחים דף נייר על תבליט סיני עתיק ובשיטה מיוחדת יוצרים ציור מהתבנית.

המשך קריאה …

אין תגובות »

באותו יום עדיין חולה ניצלתי כמה שעות כדי לבקר בפגודת האווז הגדולה. הפגודה נמצאת בסמוך למרכז קניוני מחשבים גדול ועל הדרך קפצתי לקנות כרטיס 8 ג”ב מיקרו-SD.

באזור יש לפחות ארבעה קניונים שמוקדשים אך ורק לטכנולוגיה מודרנית. סלולארים (בקומה התחתונה), מחשבים ניידים (בקומה השניה), ומחשבים שולחניים (בקומה השלישית). ברובם הסדר של הקומות זהה. הקומה הרביעית מוקדשת לאביזרי מיחשוב כגון כבלים ומתאמים.

באחת החנויות מצאתי לבסוף כרטיס מיקרו-SD בגודל 8 ג”ב. בספטמבר 2008 לא קל למצוא כרטיסים כאלו בש’יאן. המחיר נראה סביר – 220 יואן (כ-115 ש”ח). המוכרת הראתה לי שני כרטיסים של סאנדיסק. האחד באריזה קטנה שנראתה מזוייפת ולא הסכמתי לקנות. את השני היא הביאה מחנות אחרת. האריזה נראתה מקורית לגמרי, רק שהייתה בעיה קטנה – חריץ קטן בחלק התחתון הראה שהיא פתוחה במעט. אריזה פתוחה עלולה להצביע על כך שמישהו החליף את הכרטיס במזוייף בשלב כלשהו, או שהוציאו אותו כדי לבדוק שהוא עובד.

המשך קריאה …

אין תגובות »

גם באותו יום הייתי חולה. המחלה נפלה עלי בזמן טוב כי בש’יאן ממילא אין יותר מידי מה לעשות ואפשר לצאת לטיולי חצי יום ברובע המוסלמי ובאתרים שונים בעיר שלא יקרה שום דבר אם לא יבקרו בהם.

קיבלתי הוראות הגעה לבית חולים סיני שנמצא במרחק הליכה של רבע שעה מההוסטל. רגע לפני נכנסתי לבית מרקחת שם המליצו לי על סירופ נגד שיעול שמורכב מדבש, צמחים טבעיים ורפואה סינית. ויתרתי על הרעיון להמשיך לבית החולים ועליתי על אוטובוס לכיוון קניוני המחשבים של ש’יאן במטרה להחזיר את הכרטיס המזוייף שקניתי יום קודם לכן.

קו מספר 212 מגיע לשם אחרי עשרים דקות (1 יואן). אותה מוכרת הייתה במקום וסיפרתי לה במילים עדינות שלא רק שהכרטיס מזויף אלא יש עליו וירוס. היא לא הופתעה ולא ניסתה אפילו להתווכח והציעה לי החזר מלא על הכרטיס. מה שהרגיז אותי היה שאת אותו כרטיס מזויף היא החזירה למדף התצוגה עד שהפראייר הבא ירכוש אותו. הבקשות שלי להסיר את הכרטיס מהתצוגה לא עלו יפה גם כשאמרתי לה שאני אתקשר למשטרה על הפצת וירוסים וסחורה מזויפת (בסין? נו באמת…). כאות מחאה צילמתי את המוכרת ואת החנות למען יראו ויראו, לפחות מי שקורא שורות אלו.

המשך קריאה …

אין תגובות »

יומיים נותרו לי בש’יאן. באחד מהם רציתי ללכת לראות את חיילי הטרה קוטה שבזכותם העיר ש’יאן מפורסמת. כבר התחלתי להרגיש טוב יותר ונראה שהמחלה הולכת ומתפוגגת.

אוטובוס מספר 603 מגיע כמעט מפתח ההוטסל אל תחנת הרכבת (1 יואן). מתחנת הרכבת יוצאים מיניבוסים ואוטובוס מספר 306 אל אתר חיילי הטרה קוטה, מרחק של כחצי שעה נסיעה (7 יואן).

עליתי על אחד המיניבוסים שהיה לקראת יציאה בסמוך לאוטובוס 306 ועליו הכיתוב Terra Cotta Warriors. באופן משעשע לא הנהג ולא הכרטיסן הבינו מה פשר השם טרה קוטה, למרות שנסעו לשם בקביעות. שם האתר הסיני הוא בינגמאיונג ורק אותו המקומיים מכירים.

הגענו לאתר אחרי כשעה. המקום תיירותי להחריד. מחיר כניסה הוא 90 יואן (45 לסטודנטים). ניתן לשכור מדריך קולי בארבעים יואן נוספים בכניסה או לפני השער הראשי. המרחק בין השניים דורש הליכה של כעשר דקות, אותן ניתן לקצר בעזרת אחד הרכבים המקומיים (5 יואן להלוך, 6 הלוך וחזור). בכניסה הגיע אלימדריך מקומי בשם טומי והציע להדריך אותי במקום. המחיר הרגיל הוא 100 יואן, אך מכיוון שהגעתי מאוחר הוא הציע לי הדרכה של שעתיים בשבעים יואן, שלאחר מיקוח קצר ירדו לחמישים יואן. מאוחר יותר גיליתי שהאנגלית של טומי לא משהו והייתי צריך לעיתים לתחקר אותו כדי להבין מה הוא אומר.
המשך קריאה …

אין תגובות »

זה לא יום האינטרנט הבינלאומי אלא בסך הכל יום חסר מעש ברובע המוסלמי של ש’יאן. עוד בערב קודם מצאתי מקום שמספק אינטרנט במחיר זעום של שני יואן לשעה. בניגוד למחשבים העתיקים שבהוסטל, כאן יש מחשבים חדישים שתומכים ב-USB2 שהינו חובה לגיבוי תמונות וטיפול בדיסק הקשיח.

בצהריים כשיצאתי מההוסטל ירד גשם שסימן עבורי שוב שזה הזמן להמשיך הלאה. כמעט בכל עיר שביקרתי לאחרונה הגשם הגיע ממש ביום האחרון, ובכל פעם מחדש הרגשתי שאני מקדים אותו ביום אחד.

מחשבות לטייל על החומה התפוגגו להן עם הגשם וניצלתי את היום לטובת גיבוי התמונות מהשבועות האחרונים.  עוד בערב קודם גיליתי שפנס ראש יחודי שהיה לי נעלם, ספק אבד, ספק נגנב. היצרן יושב בשנגחאי ובמייל הודיעו לי שלא תהיה בעיה לשלוח את המוצר להוסטל בצ’נגדו לשם אגיע בעוד שבוע.

המשך קריאה …

אין תגובות »

הגיע היום לעזוב את ש’יאן. עזבתי את ההוסטל שבו שהיתי במהלך השבוע האחרון, שויואן (Shuyuan). ראיתי טובים יותר אבל אנשי הצוות נחמדים ועוזרים. יש להם ידע מספק באנגלית. במקום יש רק שני שרותים מערביים בלבד, מה שיכול להוות בעיה. גם המים החמים לא תמיד עבדו ומצאתי את עצמי רץ לקבלה כדי לבקש שידליקו את הדוד.

במקום יש פאב שמחלק בירות חינם בכל ערב. לא יצא לי לבדוק כי הייתי חולה. יש גם מיחם שאפשר לקחת לחדר ומים חמים ללא הגבלה – מתאים להכנת תה וארוחות אינסטנט. המקום מציע שרותי כביסה (6 יואן לק”ג). באשר לחדרים, אני ממליץ להתרחק מהחדרים במרתף המחניק והדחוס, לשלם עשרה יואן נוספים ולקבל מיטה בחדר של שישה בקומה העליונה. החדרים כוללים לוקרים.

מונית הסיעה אותי לתחנת האוטובוס הנוסע לנמל התעופה. האוטובוס יוצא ממול למלון מלודי בסמוך למגדל הפעמון בכל חצי שעה החל משש בבוקר ועד שש בערב. המחיר 27 יואן והנסיעה אורכת שעה. מונית ישירה לנמל עולה 150 יואן. כשהגעתי למקום בשעה 8:50 נהג מונית תפס לי את היד והוביל אותי למונית שלו שהייתה כבר מלאה בשלושה אנשים. המחיר שהוא ביקש היה 30 יואן ונראה היה שהוא מיהר לצאת לפני האוטובוס.
המשך קריאה …

אין תגובות »