יומן מסע לעולם

נסיעה מגוויאנג אל אנשון הנמצאת מערבית אליה. משם אוטובוס נוסף אל עבר דז’ג’ין. נסיעה שכזו אורכת בסך הכל חמש שעות, כולל הזמן הדרוש להחלפת אוטובוס.

כהרגלי קמתי מאוחר בשעה עשר וחצי, וגיליתי שמזג האוויר הסגרירי והגשום של גווייאנג הצליח לתפוס אותי לא מוכן ושוב חטפתי איזה וירוס. באותו יום נזכרתי שכבר שבוע שלם שכחתי לקחת את המולטי-ויטמין הכל-כך בזמן שמטיילים במקומות רחוקים. כדי למנוע מחלה חוזרת כמו שקרה בש’יאן וחיסלה כמעט שבוע מהטיול, הצטיידתי בבגדים חמים וקפצתי לבית המרקחת הקרוב כדי לרכוש את מיטב התרופות.

בבית המרקחת התקשורת מסובכת. כאן לא מדובר בשיחות יום-יומיות בסינית אלא בתרופות מהרפואה הסינית, מינונים וכהנה וכהנה. מי שלא מסביר את עצמו נכון עלול לגמור עם תרופה משלשלת במקום תרופה נגד שפעת. הנסיון שלי בבית המרקחת בש’יאן הוכיח את עצמו ויצאתי משם עם מיטב התרופות לכאב גרון ושפעת , יחד עם סירופ לכאב גרון שמיוצר בהונג קונג והתגלה כמוצלח בפעם הקודמת. גודל הנזק – 71 יואן.
המשך קריאה …

אין תגובות »

אחת המערות הגדולות בעולם נמצאת במחוז גווידז’ואו, לא הרחק מהעיר אנשון, שנמצאת במרחק שעה וחצי נסיעה מגוויאנג. לא יכולתי להגיע עד לאנשון מבלי לבקר במערה הגדולה בסין, ולמרות שזו לא המערה שציפיתי לגלות, היא ענקית ומקסימה.

קמתי די מוקדם. התרופות הסיניות מהלילה הקודם החלו לחלחל למערכות והרגשתי טוב יותר. יצאתי ברגל מהמלון החביב שבו שהיתי (30 יואן לחדר פרטי). הלכתי לכיוון המדרחוב וחיפשתי את האוטובוס לכיוון מערת דז’ג’ין. למרות שלעיירה ולמערה אותו שם, היא נמצאת במרחק של שעת נסיעה מהעיר. במהלך הנסיעה נגלים הנופים היפהפיים של מחוז גווידז’ואו בצורת שדות אורז, עליהם אלומות אסופות בסגנון הסיני המסורתי, והרים קטנים המהווים חלק בלתי נפרד מהנוף.

כשהגעתי לאתר המערה, בדיוק הגיעה קבוצה גדולה של תיירים סינים. הצטרפתי אליהם ויחד נכנסנו לסיור מודרך, כלול במחיר הכרטיס הגבוה. כאן המקום לציין שאי אפשר להיכנס למערה ללא סיור מודרך וזה יוצא רק כאשר מגיעה קבוצת מטיילים. היה לי מזל באותו יום. לא ברור לי כמה צריך להמתין בדרך-כלל.
המשך קריאה …

2 תגובות »

באותו יום יצאתי לשני אתרים גדולים באזור אנשון (מחוז גווידז’ואו) – מפל חואנגואושו ומערת ארמון הדרקון (מערת לונגונג). עד לאותו יום המחוז לא היווה עבורי אטרקציה גדולה. הוא שימש בעיקר כנקודת מעבר בין מחוז סיצ’ואן למחוז גואנגש’י, בו נמצאים גווילין ויאנגשואו.

בהתאם להמלצת בעלי המלון שבו שהיתי באנשון (חדר חביב עם שרותים צמודים ומקלחת עם מים חמים ב-50 יואן, לאחר מיקוח קל), כל אחד מהאתרים הצריך יום שלם, אך מכיוון שהייתי קצר בזמן רציתי לאחד בין האתרים. ממדריך הלונלי פלנט הבנתי שהדבר אפשרי ושיש מיניבוס העובר בין האתרים, נתון שהתברר בהמשך כשגוי.

בעל המלון המליץ להגיע קודם למפל חואנגאושו, האתר “הגדול” מבין השניים, משם אוכל להמשיך במיניבוס למערת ארמון הדרקון (לונגונג דונג), “הקטן” מבינהם.
המשך קריאה …

אין תגובות »

באותו יום חזרתי לאתר מערת ארמון הדרקון כדי לעלות בשנית על האומגות הענקיות ולעבור בנחת על “מאורת הדרקון” היפהפיה. לאחר החזרה לכפר יצאתי רגלית לכיוון ההפוך. עברתי בשדות אורז מקסימים, עזרתי למקומיים לחבוט בגבעולי התבואה, ולאחר שיט על הנהר המשכתי ברגל על שביל לא מסומן באזור ביצות מדהים שצמוד לאתר מערות ארמון הדרקון. בשעה האחרונה ליווה אותי דייג מקומי שסיפר לי על הטיולים שלו בסין.

את מרבית חלקי אתר מערת ארמון הדרקון, הלא היא לונגונג דונג, כבר ראיתי ביום הקודם. התעוררתי מוקדם בבוקר ונכנסתי בחזרה אל אתר המערות מהכפר שבו ישנתי. מכיוון שהכפר נמצא בתוך האתר אפילו לא הייתי צריך לרכוש כרטיס נוסף (128 יואן, 68 לסטודנטים).

הלכתי בחזרה לכיוון האומגות. לא הספיק לי מה שעשיתי אתמול ורציתי להשלים את החסר. אדם מקומי התלווה אלי להליכה והגיע איתי עד לאומגות. המעבר ב “מאורת הדרקון” המדהימה הוא בונוס נוסף. לאחר המאורה, עברנו במערת גואניין, שהיא מעין כוך ענקי בתוך ההר שבתוכו מקדש ונזירים.

המשך קריאה …

תגובה אחת »