יומן מסע לעולם

את גוויילין עזבתי אחר הצהריים. ההוסטל שבו שהיתי מספר ימים Yang Xiao Lou International Youth Hostel הוא חביב ביותר. הבחורה בקבלה דוברת אנגלית טובה ועונה בשימחה על כל שאלה. בכניסה יש מחשב עם אינטרנט בתשלום (לפי שעה), מחירי הדורמס נוחים והחדרים אמנם קטנים וצפופים, אך המיטות גדולות ויש ארבעה לוקרים גדולים, אחד עבור כל אורח. חדר המקלחת במצב מעולה ואפילו מזכיר תנאי מלון, למעט גודלו. כשהייתי שם כמעט ולא היו אנשים בחדר. הצפיפות בדורמס היא הבעיה היחידה, אבל זה בהחלט מקום ראוי לשהות בו בגוויילין. את החדרים הפרטיים לא בדקתי.

ישנן שתי תחנות אוטובוסים ליאנגשואו. אחת עממית וזולה יותר, זו התחנה ממנה הגעתי מלונגשנג. השניה קרובה יותר למרכז ולהוסטל. האוטובוסים בה מפוארים ומעט יקרים יותר, אך הקירבה (מרחק הליכה ברגל) והנוחות שווים את ההפרש שהוא ממילא לא גדול מידי. בעוד אני עובר את הכביש מההוסטל לצד השני, שוב נשבר אחד הגלגלים בתיק הענק שלי. זה היה הרגע שבו נמאס לי מהתיק הענק הזה, שהיה נגרר בצורה מוזרה כמו עגלת סופרמרקט. בהתחלה אהבתי אותו מאד כי הוא היה מסוגל לבלוע כל דבר שהייתי מכניס אליו ועדיין להישאר חצי ריק. הייתי קושר את הרצועה לתיק הגב שלי והוא היה פשוט עוקב אחרי כמו כלב קטן, כשהידיים נשארו פנויות, בעוד המקומיים היו בוהים במחזה בהשתהות. אבל לכל דבר יש סוף. הגלגלים נשברו כבר שלושה פעמים לפחות והחלטתי לזרוק אותו אחרי שאמצא תחליף מתאים ביאנגשואו.

התיק נגרר כמו פגר מת עד למרכז שמירת החפצים בתחנת האוטובוסים, מרחק הליכה כל כעשר דקות מההוסטל. הלכתי לחפש בורג שיחליף את הניט שאליו הגלגל היה מחובר.
מסתבר שבורג לא פשוט למצוא, והסתובבתי בכמה חנויות עד שהרכיב הדרוש נמצא. חזרתי לשמירת החפצים והרכבתי שם את הבורג על התיק. נראה שיגסוס עוד קצת עד שימות סופית. האוטובוס ליאנגשואו יוצא בתדירות גבוהה ומגיעה אחרי כשעה מגוויילין.

Yang Xiao Lou International Youth Hostel

יאנגשואו

יאנגשואו היא עיירה לא גדולה.מדרחוב ארוך עובר דרכה ובו מתרכזים רוב הגסטהאוסים, הפאבים, המסעדות ומוקדי התיירות. הזמנתי עוד ביום הקודם חדר בגסטהאוס Monkey Jane. בעלת המקום אמרה לי להתקשר כאשר אהיה ביאנגשואו, היא תשלח מישהו שיעזור לי להגיע כי לא פשוט למצוא את המקום. רבע שעה המתנתי עד שנמאס לי לחכות והתחלתי לחפש עצמאית את המקום. הגסטהאוס נמצא עמוק בתוך המדרחוב. אנשים ששאלתי אותם כיצד להגיע, או שמעולם לא שמעו על המקום או שנתנו לי הנחיות שגויות. מאוחר יותר התברר לי כי חלק מהם נותנים בכוונה הנחיות שגויות כי יש להם אינטרסים במקומות אחרים. בסופו של דבר הבחור מהגסטהאוס הגיע.

מפת יאנגשואו

זוועות המדרחוב. אם יש לכם מזוודה או תיק עם גלגלים, קיים סיכוי גבוה שהם ינזקו משמעותית מההליכה במקום. המדרכה עשויה בסגנון של אבן ירושלמית אשר כותשת כל גלגל בריא מן התיק ובוודאי שמתיק גוסס, כמו זה שהיה לי. המקום אמור היה להיות קרוב יחסית לתחנת האוטובוסים, מרחק הליכה של כעשר דקות, אך תנאי הדרך הפכו את ההגעה לסיוט שנמשך עשרים וחמש דקות. הגלגלים נשברו אחד אחרי השני מהתיק ובסופו של דבר נאלצנו לסחוב את המפלצת בידיים. גסטהאוס הקוף של ג’יין (Monkey Jane’s Guesthouse) שלא חקרתי יותר מידי על מקור שמו, נמצא בסימטה קטנה היוצאת מהמדרחוב המרכזי, קרוב מאד לנקודה האמצעית בה הוא הופך למעין צומת T. אם מעולם לא הייתם ביאנגשואו, יהיה קשה מאד לזהות את הסימטה. כשמגיעים לסימטה יש ללכת עוד מספר דקות עד שתגיעו למקום.

קיבלתי חדר חביב בקומה הראשונה, לאחר מיקוח קשה. החדרים ליחיד נמצאים בקומות העליונות, אבל בעקבות התלאות שעברתי עד להגעה התחשבו ונתנו לי חדר קרוב יותר.

המשימות הבאות היו להתארגן ולהסתובב קצת בחוץ, להכיר את הסביבה. גם עדיין לא ידעתי מה אעשה ביום שלמחרת.