תאילנד
לאוס
קמבודיה
סין
וייטנאם
פיליפינים
ישראל
ירדן
מצרים
צרפת
ארה"ב
קנדה
נסיעה מגוויאנג אל אנשון הנמצאת מערבית אליה. משם אוטובוס נוסף אל עבר דז’ג’ין. נסיעה שכזו אורכת בסך הכל חמש שעות, כולל הזמן הדרוש להחלפת אוטובוס.
כהרגלי קמתי מאוחר בשעה עשר וחצי, וגיליתי שמזג האוויר הסגרירי והגשום של גווייאנג הצליח לתפוס אותי לא מוכן ושוב חטפתי איזה וירוס. באותו יום נזכרתי שכבר שבוע שלם שכחתי לקחת את המולטי-ויטמין הכל-כך בזמן שמטיילים במקומות רחוקים. כדי למנוע מחלה חוזרת כמו שקרה בש’יאן וחיסלה כמעט שבוע מהטיול, הצטיידתי בבגדים חמים וקפצתי לבית המרקחת הקרוב כדי לרכוש את מיטב התרופות.
בבית המרקחת התקשורת מסובכת. כאן לא מדובר בשיחות יום-יומיות בסינית אלא בתרופות מהרפואה הסינית, מינונים וכהנה וכהנה. מי שלא מסביר את עצמו נכון עלול לגמור עם תרופה משלשלת במקום תרופה נגד שפעת. הנסיון שלי בבית המרקחת בש’יאן הוכיח את עצמו ויצאתי משם עם מיטב התרופות לכאב גרון ושפעת , יחד עם סירופ לכאב גרון שמיוצר בהונג קונג והתגלה כמוצלח בפעם הקודמת. גודל הנזק – 71 יואן.
השארתי את התיק הגדול במלון. הפעם הוא באמת היה גדול, ויצאתי עם התיק שקניתי בצ’נגדו – 38 ליטר לטיול של יומיים-שלושה באזור אנשון.
אוטובוס בקו 24 יוצא מאזור מלון יידו ומגיע לתחנה המרכזית, אבל אני לא יכול לאמת את העניין כי ירדתי בתחנה הלא נכונה ולקחתי משם מונית. כאן המקום לציין שכדי להסתדר באוטובוסים בסין, ידיעה בסיסית של השפה היא כמעט בגדר חובה, שכן 99.99% מהנוסעים לא דוברים אנגלית.
מגוויאנג יוצא אוטובוס (35 יואן) ומגיע לאחר שעה וחצי לערך לאנשון. הנופים בחלק מהדרך מאד יפים ועוברים בכפרים, באגמים ובשדות שבהם אסופות אלומות תבואה בצורה האופיינית לאזור זה בסין.
הגעתי לאנשון בשעה ארבע אחר הצהריים. יכולתי לבקר במערות לונגונג ובמפלי חואנגשואו אבל היה מאוחר מאד. החלטתי לנצל את השעות שנותרו לנסיעה למערה הגדולה בסין (ואחת הגדולות בעולם) הנמצאת בסמוך לדז’ג’ין, במרחק של שלוש שעות נסיעה מאנשון.
מתחנת האוטובוסים לא יוצא אוטובוס לדז’ג’ין. אדם מקומי הנחה אותי לקחת אופנוע-מונית לתחנת אוטבוסים אחרת (5 יואן) ממנה יוצא האוטובוס.
האוטובוס לדז’ג’ין יצא ממש כשעליתי עליו (30 יואן, 3 שעות). החסרון שלו הוא שהנסיעה איטית להחריד. הכבישים הצרים עוברים בכפרים, והנהג צריך לעצור כל הזמן ולצפצף לעוברים ושבים שיפנו את הדרך. אם מגיע אוטובוס מהעבר השני, אחד מהשניים צריך לעצור לכמה דקות עד שהשני עובר. הנופים בדרך לדז’ג’ין הועכרו על ידי מזג האוויר האפרור והקודר. הרים מכל עבר, שדות ריקים שעליהם ערומות אלומות תבואה, שוורים עוברים מידי פעם על הכביש, ואגמים. אזור כפרי לכל דבר ועניין. מאד יפה.
בשעה שבע בערב היה חשוך לגמרי. הדרך הפכה לגרועה יותר ויותר. הדרך המפותלת עלתה בהרים. הכביש לא סלול ומלא בבורות ומהמורות. לא נעים לבעלי קיבה רגישה.
בדז’ג’ין מצאתי מלון זול שמסתתר ברחוב מקביל לכביש הראשי, רבע שעת הליכה מתחנת האוטובוסים. יש כמה מלונות קטנים בעיר. היקרים שבהם קרובים לתחנה וממוקמים על הכביש הראשי. מחיר חדר זוגי הוא כשלושים יואן. מקלחות ושרותים משותפים, אין מים חמים. דז’ג’ין (Zhijin) היא עיר קטנה שבה מדרחוב ארוך, בו חנויות, מסעדות קטנות ודוכני מזון. המדרחוב מקביל לכביש הראשי.
עברית
English
