יומן מסע לעולם

לא עברו שבועיים מאז שחזרתי מהטיול לתאילנד-לאוס-קמבודיה וכבר התחלתי לתכנן את הטיול של השנה הבאה. נדבקתי בחיידק הטיולים אבל למדתי טוב מאד שכדי לטייל ברצינות צריך הכנות מוקדמות, מה שכולל לא מעט הוצאות.

הטיול הראשון שלי למזרח תוכנן בקפידה תוך כדי לקיחה בחשבון של הלא-מתוכנן. כלומר, תכנון טוב חייב לכלול בתוכו חלקים נרחבים שאינם מתוכננים על-מנת שהוא יהיה תכנון טוב. התוכנית שלי כללה ראשי פרקים עם סעיפים לאטרקציות שרציתי ללכת אליהן. הקצתי לכל מקום את הזמן שלו ובדיעבד התברר לי שזה היה תכנון מוצלח במיוחד. גם מבנה המסלול בתכנון משפיע מאד על התכנון הכללי. מסלול שלא מתוכנן כהלכה עלול לגרום לבעיות כמו שינוי דרסטי שישפיע על כל התכנון העתידי או שעלול לתת את ההרגשה שפוספס משהו חשוב.

התכנון הבא שלי נמצא כיום ברמה תאורטית. אני רוצה להשלים את מה שלא הספקתי לראות במזרח לכיוון סין וכפי שזה נראה כיום, ההשלמה המתבקשת היא לצאת לכיוון ויטנאם, ולהמשיך משם לסין. אינני מכיר אף אחת מהמדינות האלו למעט שמועות ששמעתי מטיילים אחרים שפגשתי. סין היא מדינה ענקית שרוב תושביה כלל אינם מדברים אנגלית. קשה מאד להסתדר בה מבחינת נסיעות, תקשורת, מזון ומה לא. הזהירו אותי מפני נסיעה לבד והמליצו לי לקחת טיול מאורגן או לצאת עם אדם נוסף כדי שקל יהיה יותר להסתדר. לאחר טיול של חודשיים במזרח במדינות שקל יחסית לטייל בהן הגעתי למסקנה שטוב לי לטייל לבד, לא כיף בטיול מאורגן והדבר האחרון שאני רוצה זה להידבק לאדם נוסף למשך תקופה ארוכה, לפחות לא להתחייב כדי שהדבר לא יעיק על שנינו.

המסלול שמייד עלה לי לראש עבור הטיול החדש הוא נחיתה בתאילנד, מעבר הגבול ללאוס באובון ראטצ’אטני, סיבוב קצר ב-4000 האיים שבלאוס, בהם לא ביקרתי בטיול הקודם, חיתוך דרומה לקמבודיה, קפיצה לפנום פן הבירה, גם אותה פיספסתי בטיול קודם, ומשם להמשיך מזרחה אל הדלתא של המקונג, החלק הדרומי בויטנאם. בסך-הכל תקופה של כשבועיים. את ויטנאם אני אעבור בתקופה של חודש מדרומה ועד צפונה. מצפון ויטנאם אעבור לסין ושם אבלה תקופה של כחודשיים במסלול לא ידוע. הסיום בהונג קונג למטרת קניות ומשם טיסה למקום אחר או בחזרה לישראל.

סך הכל הזמן המוקדש לטיול מעין זה הוא לפחות שלושה וחצי חודשים.

עבודת המחקר היא רבה בשל הקושי הרב לטייל בסין. השפה השלטת בסין היא מנדרינית ואותה כבר התחלתי ללמוד. בין היתר שמתי לעצמי מטרה ללמוד חלק מהאותיות הסיניות כדי שאוכל לקרוא שלטים בסינית. במקומות רבים, או כמעט בכל המקומות, אין שילוט באנגלית, אנשים לא מדברים אנגלית ובקיצור אין עם מי לדבר. מועד הטיול הוא לקראת סוף שנת 2008 אך שום דבר אינו ודאי.

ברור לי שהתכנון הזה עלול להשתנות מן הקצה אל הקצה בעקבות כל מיני גורמים שיצוצו במהלך השנה הקרובה או בעקבות מידע חדש שיגיע אלי, אבל מעניין אותי לדעת עד כמה תכנון יכול להשתנות במהלך תקופה של למעלה משנה.

מאמר זה פורסם בתאריך 29-04-2007 בשעה 4:02 ושייך לנושאים וייטנאם, לאוס, מזרח אסיה, סין, קמבודיה, תאילנד. ניתן לעקוב אחר תגובות למאמר זה באמצעות הפיד RSS 2.0. באפשרותך להשאיר תגובה, או טראקבק מהאתר שלך.