יומן מסע לעולם

05-03-2007, שני

עדיין עם האופנוע, הייתי צריך להספיק להגיע לאוטובוס שיוצא מתחנת האוטובוסים בקראבי בשעה 15:00 לקוק קלוי ומשם לקחת אוטובוס נוסף בשעה 18:00 לקאו לאק.

סיור לא מתוכנן על אופנוע

על הבוקר יצאתי עם האופנוע מהעיר באותו כיוון של תחנת האוטובוסים ומערת הנמר. בלי תכנון ממוקד ראיתי שלט המורה על פניה שמאלה צומת אחד לפני הפניה למערת הנמר מהכביש הראשי. הסימון “Tourists Attraction” שנפוץ מאד בתאילנד, גרם לי לפנות ולבדוק את האזור.

מערה קטנה על הדרך

הגעתי למערה קטנה על הדרך שלדברי השלט בכניסה נמצאו בה שרידי האדם העתיקים ביותר בתאילנד. אישה שמכרה שתיה קרה ליד המערה הביאה חבילה של נרות קטנים והראתה לי את הדרך בתוך המערה החשוכה. היא לא ביקשה תמורה עבור השירות האדיב אבל קניתי ממנה בקבוק שתיה וגם השארתי לה טיפ.

משם המשכתי בעקבות השלט לשמורת טבע שבתוכה מפל. מחיר הכניסה השערורייתי של 400 בהט עבור מפל שלפי התיאור נשמע קטן ולא מעניין בנוסף לזמן המועט שהיה ברשותי, גרמו לי לפנות לאחור. בעלון שחילקו בשמורה ציינו מערות עם נטיפי ענק לא הרחק ממנה. הכניסה ללא תשלום וכבר הייתי בדרך.

טיפוס למערות עטלפים

בכניסה למערות עומדת אישה המשכירה פנסים לתאורה, מוצר חובה והמחיר 50 בהט. במקום מצויות שלוש מערות והיה לי בקושי את הזמן כדי לראות שתיים מהן. השלישית דורשת הליכה במים ולא הגעתי אליה.

כדי להגיע אל שתי המערות האחרות יש לטפס על הר. סולם רעוע מבמבקוק תלוי לו בצורה בלתי בטיחותית בעליל. לצידו סולם רעוע מעץ ומומלץ לטפס עליו שכן הבמבוק נראה כאילו הוא עומד להישבר בכל רגע שדורכים עליו.

המערה הקרובה לסולם עמוסה בעטלפים בצורה מפחידה, ונראה שהיא פחות מתויירת מאחותה הגדולה הנמצאת במעלה ההר. מייד עם הכניסה למערה, נשמעים רישרושים מכנפי העטלפים ששנתם הופרעה. מכיוון שהמערה אינה גבוהה, האור מהפנס מפריע להם מאד וכך הם מתעופפים ממקום למקום עד שמוצאים מקום חשוך אחר.

בתוך המערה יש שביל קצר המכיל סולמות מאולתרים מעץ ומעברים שצריך לזחול בהם. סולם שבור אחד שלידו הסימן X מסמן את סוף הדרך, למרות שאפשר לטפס עליו ולהיכנס לכוך גדול וחלקלק שממנו אפשר ליפול בקלות לבריכה שמתחת אם לא נזהרים.

כדי להגיע למערה השניה, יש לטפס במעלה ההר. המערה גדולה ומכילה נטיפים ענקיים מגיר. סיבוב קצר של עשרים דקות יכול למצות אותה.

בחזרה לקאו לאק

ברגע האחרון הספקתי לאוטובוס של השעה 15:00 לקוק קלוי (107 בהט). הנסיעה ארכה כשעתיים ורבע ולאחריה עליתי על האוטובוס של השעה 18:00 לקאו לאק (60 בהט). בשעה 19:00 כבר הייתי במועדון הצלילה.

בשעה 20:30 היינו בדרך לספינה MV/Andaman לארבעה לילות וארבעה ימים של צלילות.

 

 

מאמר זה פורסם בתאריך 5-03-2007 בשעה 13:11 ושייך לנושאים אופנוע, דרום תאילנד, יומן מסע למזרח הרחוק 2007, מערות, עטלפים, קראבי, שמורת טבע, תאילנד. ניתן לעקוב אחר תגובות למאמר זה באמצעות הפיד RSS 2.0. באפשרותך להשאיר תגובה, או טראקבק מהאתר שלך.