יומן מסע לעולם

01-03-2007 עד 02-03-2007, חמישי עד שישי

אחרי הדחיה המאכזבת, הבנתי שהפסדתי יום-יומיים והייתי בדרך דרומה. היו לי שתי אפשרויות: להמשיך לפוקט או לפאנג נגה. בחרתי באפשרות השניה מפאת קוצר זמן וחוסר העניין שלי בפוקט התיירותית יתר על המידה.

כדי להגיע מקאו לאק לפאנג נגה אפשר לקחת את האוטובוס היחיד בכל יום שעובר בקו זה או לקחת שני אוטובוסים שעוברים בתדירות של שעה. הראשון מקאו לאק לקוק קלוי (Khok Kloy) והשני מקוק קלוי לפאנג נגה.

פאנג נגה

לפאנג נגה הגעתי בסביבות השעה אחת אחר-הצהריים. שם התברר לי שאין הרבה מה לעשות בעיר. משרד נסיעות של אדם בשם מר קין מציע טיול של יומיים לאזור הכולל סירה ארוכת זנב המגיעה לכפר מוסלמי, שם מעבירים את הלילה. ביום שלמחרת מגיעים בשיט לאי של ג’יימס בונד, למערות ומקומות אחרים במפרץ.

הייתה לי אפשרות לשכור אופנוע אך בבדיקה מהירה גיליתי שלמעט שמורת טבע אין הרבה מה לראות באזור בנסיעה על הכביש. לאחר התלבטות קצרה, מחיר הטיול שהציע לי מר קין ירד מ-1050 ל-950 בהט ומכיוון שהטיול היה אמור להתחיל כבר בשעה שלוש באותו יום, שילמתי ויצאנו לדרך בקבוצה של שמונה אנשים. אחד מארה”ב, שניים מאוסטרליה, שתיים מנורבגיה ושתיים נוספות משוויץ.

הפלגה במפרץ פאנג נגה

הנסיעה למעגן הסירות לא נמשכה זמן רב ומייד מצאנו עצמנו בסירה ארוכת זנב לקראת הפלגה שתימשך שעה. הנוף המתגלה במהלך ההפלגה מקסים. הרים קרסטיים עטופים בעצים בקעו מתוך הים והזכירו לי את הנוף על הנהר בסמוך לעמק של ואנג ויאנג.

כפר מוסלמי צף על המים

אחרי שעה של הפלגה הגענו לכפר המוסלמי. יסודות גבוהים של עץ ואבן מבצבצים מתוך הים ותומכים ברוב הבתים בכפר. המקום עצמו לא גדול במיוחד וניצב כאי בלב ים הנתמך מצידו על-ידי הר קרסטי הבוקע מתוך הים. כפר מוזר ומיוחד.

קיבלנו, כל אחד, חדר נקי שכלל מזרן, תאורה ושקע חשמל. החדרים מעץ והנוף מבחוץ משקיף על המפרץ ועל ההרים האפופים ערפל. בכפר המוסלמי יש שוק לא גדול לאורך הכפר. מחיר הבגדים גבוה אבל אפשר למצוא שם שרשראות פנינים וצמידים מצדפות שלדברי אנשי המקום מיוצרים באזור ולכן זולים יותר. כמו כן בכפר נמצא נפח זכוכית המייצר חיות ודגים מיוחדים. כדאי לחפש אותו ולא לקנות את המוצרים הללו בחנויות אחרות.

הפלגה לאי של ג’יימס בונד והסביבה

היום שלמחרת הורכב מהפלגה ארוכה במפרץ פאנג נגה שם ביקרנו במערה קטנה אחת, באי של ג’יימס בונד ובמקומות נוספים. בסך-הכל טיול נחמד מאד ולא יקר בהתחשב במה שהוא כולל. במהלך ההפלגה ראינו סירות מפרש יפות, וקבוצות תיירים שיצאו לשיט קיאקים במפרץ פאנג נגה ליערות המנגרובים שבאזור.

חזרנו בארבע אחר הצהריים לתחנת האוטובוסים וחמש דקות לאחר מכן כבר הייתי על האוטובוס הבא לקראבי. בעזרתו האדיבה של מר קין לא פיספסתי אותו.

נסיעה מפאנג נגה לקראבי

הנסיעה מפאנג נגה לקראבי אורכת כשעה וחצי באוטובוס מקומי (60 בהט). תחנת האוטובוסים בקראבי מרוחקת מהעיר מרחק של חמישה קילומטרים ויש לקחת מונית (100-150 בהט) או אופנוע (40-60 בהט). נהג האופנוע לקח אותי לגסטהאוס במרכז שהציע חדר ב-150 בהט. המקום נקרא Green Tea. החדר נוח עם חשמל, חלון ומקלחת משותפות. לאחר חיפוש קצר בעיר הגעתי למסקנה שזה אחד מהמקומות היותר טובים להתאכסן בהם ביחס למחיר. קיים מקום נוסף שמציע חדר דומה ב-200 בהט אשר מציע מים חמים במקלחות משותפות. הלחות והחום באזור שכנעו אותי שאין צורך במים חמים.

קראבי היא עיר קטנה וחוץ משוק לילה פיצפון וכמה פאבים אין הרבה מה לעשות. האלטרנטיבה היא חוף אאו נאנג (Ao Nang) אשר קרוב יותר לכל האטרקציות התיירותיות וממנו יוצאות הסירות לאיים הסמוכים, אך כמו שהתברר לי מאוחר יותר, המחירים בו בשמיים. מחירי החדרים מתחילים מ- 400 בהט למקלחת משותפת ומחיר חדר פשוט וממוצע נע החל מ- 1000 בהט ומעלה. אפילו מחירי הטיולים המאורגנים זולים יותר בקראבי ועד כמה שזה נשמע אבסורדי, רוב הטיולים יוצאים מאאו נאנג הרחוק מקראבי מרחק של כעשרים קילומטרים, כלומר המחיר הזול יותר כולל הסעה הלוך ושוב לקראבי.

בקראבי יש שוק אוכל מקומי קרוב לנמל עם מחירים זולים ובעיר אפשר למצוא פיצריות עם אוכל איטלקי. אחרי הספגטי בולונז’ בויאנטיאן שאכלתי ב-”מסעדה איטלקית” לא העזתי להתקרב למסעדות מסוג כזה בתאילנד. המחירים גבוהים והאיכות מוטלת בספק גדול.

מכיוון שכל הטיולים המאורגנים לקו פי פי ליום שלמחרת היו מלאים, לקחתי את הטיול המומלץ השני מאאו נאנג – שיט בקיאקים ביערות המנגרובים. ישנן כמה חברות שמארגנות טיול מסוג כזה. חלק מהטיולים משלבים טרק פילים, שנירקול באחד האיים או יום מלא של קיאקים. טיול של חצי יום המתחיל בשמונה בבוקר ומסתיים באחת אחר הצהריים (2-3 שעות על קיאק) עולה 600 בהט בהזמנה מקראבי. מי שרוצה לקנח בשחיה בנהר ולאכול צהריים יכול להוסיף 300 בהט נוספים ולסגור את היום בארבע אחר הצהריים (יום מלא). היו לי תוכניות לראות את אאו נאנג בחצי היום שנותר לי וסיכמתי עם חברת הטיולים שתוריד אותי בחוף על הדרך חזרה.

 

מאמר זה פורסם בתאריך 2-03-2007 בשעה 13:31 ושייך לנושאים איים, בקתות צפות, דרום תאילנד, האי של ג'יימס בונד, הפלגה, יומן מסע למזרח הרחוק 2007, מנגרובים, פנג נגה, קיאקים, קראבי, תאילנד. ניתן לעקוב אחר תגובות למאמר זה באמצעות הפיד RSS 2.0. באפשרותך להשאיר תגובה, או טראקבק מהאתר שלך.