יומן מסע לעולם

17-02-2007 עד 18-02-2007, שבת עד ראשון

עוד יומיים בסיאם ריפ עברו בחופשת מחלה, חוסר מעש וקצת קניות בשוק המקומי, שם אפשר לרכוש מזכרות ובגדים במחירים טובים לאחר מיקוח.

הגרון שלי עדיין לא החלים לגמרי אבל הגיע הזמן להמשיך ותאילנד היא היעד הבא שלי בפעם השלישית. הרעיון להגיע לבירת קמבודיה, פנום פן, נדחה לטיול אחר.

בסיאם ריפ מקומיים נפגשים מול השוק כדי לשחק במשחק שנראה כמו כדורגל-נוצה. נוצה שמחוברת לחתיכת פלסטיק עם קפיץ מועברת אחד לשני על ידי בעיטות עם הרגל. חלקם ממש מוכשרים בעניין.

את יתר הזמן העברתי בשינה, מנוחה, נטילת תרופות, אנטיביוטיקה, ויטמינים, צפיה בטלוויזיה ובסרטים. לשם שינוי היה לי חדר איכותי במחיר טוב (5$). לא רק שהוא היה נקי, אלא שהיה בו מאוורר, טלוויזיה עם כבלים ומקלחת עם מים חמים. לא סבלתי שם יותר מידי ובדיעבד התברר לי שעשיתי בשכל שלא המשכתי חולה לבנגקוק ולקאו סאן, שם תנאי החדרים הרבה פחות טובים והמחירים קופצים למעלה.

מאמר זה פורסם בתאריך 18-02-2007 בשעה 21:26 ושייך לנושאים יומן מסע למזרח הרחוק 2007, מחלה, סיאם ריפ, קמבודיה, שווקים. ניתן לעקוב אחר תגובות למאמר זה באמצעות הפיד RSS 2.0. באפשרותך להשאיר תגובה, או טראקבק מהאתר שלך.