יומן מסע לעולם

04-02-2007, ראשון

באותו יום יצאתי על אופנוע מצ’יאנג מאי לבקר במקדש דוי סוטפ הסמוך וממוקם על הר בעל אותו שם. המקדש קרוב מאד לעיר ומשקיף עליה. על הדרך ביקרתי במפל Huay Keaw. מהמקדש המשכתי לשבטי ההרים הסמוכים. האחד קרוב וממוסחר. אל הכפר השני, שהיה מרוחק ושומם, הגעתי בדרך עפר בוצית שהייתה בשלבי סלילה.

על גן-החיות של צ’יאנג מאי (שממוקום על הכביש המוביל לדוי סוטפ) ויתרתי בעקבות המלצות לא ללכת לשם. מטיילים שפגשתי סיפרו לי על מקום מוזנח וחיות אומללות. גם מחיר הכניסה למקום אינו זול ואין סיבה להיכנס.

מפל הואי קיאו

כדי להגיע אל מפל Huay Keaw יש לפנות שמאלה מהכביש המוביל לדוי סוטפ. במקום יש שביל הליכה קצר מאספלט המוביל למפל. שווה ביקור על הדרך. הכניסה חינם.

מקדש דוי סוטפ

הנוף הנשקף מהמקדש היה ערפילי כשהגעתי וכך שמעתי מתיירים אחרים שהגיעו לשם בזמן אחר. המקום מאד מסודר, בתחתית יש דוכני מזון ומזכרות, ועל מאות המדרגות שיש לטפס בדרך למקדש אפשר לוותר בתשלום עבור מעלית. אני לא ויתרתי על המדרגות והגעתי למסקנה שזו חוויה לטפס כל-כך הרבה. על המדרגות יושבות ילדות קטנות בלבוש מסורתי ומוכרות גלויות.

המקדש עצמו יפה, מצופה זהב. במקום יש מכון ללימוד הבודהיזם ועל המקדש נערכים טקסים דתיים יפים מסביב לסטופה המרכזית. תאילנדים, וגם תיירים סובבים אותה עם פרחים בידיהם ובסוף הסיבוב מדליקים קטורת.

שבטי ההרים

מהמקדש אפשר להמשיך עם הכביש במעלה ההר ולבקר בשבטי ההרים. בדרך הגעתי לצומת טי שהפנה לשני כפרים. לאחר פניה שמאלה מהצומת הגעתי לכפר המתוייר, ולשם גם פונים נהגי האוטובוסים והמיניבוסים. זהו כפר חביב שבו אפשר לרכוש בזול אבני חן מבורמה. גם כאן כדאי ואף רצוי להתמקח. שתי אבנים מסוג טופז ואמתיסט שקניתי ב-400 בהט (50 ש”ח) מצאתי מאוחר יותר ב-100 בהט פחות. בכל מקרה כדאי לזכור שמדובר בשוק השחור ולא כדאי להוציא כסף רב מידי בלי לבדוק שהאבנים לא מזויפות. המוכר הוכיח לי שלא מדובר בזכוכית על-ידי עיקום מטבע וחיתוך זכוכית באמצעות האבן. במקום אפשר להשיג אבנים מסוגים רבים כמו אמתיסט (אחלמה), טופז, אמרלד(אזמרגד), רובי (אודם), ספיר, ואפילו יהלומים (1500 בהט). מתוך הקצה של הכפר אפשר להיכנס בתשלום סימלי לגן מטופח שבו מפל קטן. בגן הפרחוני והמטופח מסתובבות נשים בלבוש מסורתי. שווה ביקור.

רכיבת שטח על דרך לא סלולה

חזרתי לצומת וממנו המשכתי לכפר השני ששמו Kun Chang Kiang Mong. הכביש שמתחיל כסלול, ממשיך כדרך עפר והופך גרוע יותר ויותר עד כדי כך שמצאתי את עצמי נוסע עם חבורה של רוכבים על אופנועי שטח מקומיים שמאוחר יותר התברר לי שיצאו לדאון-היל שטח עם האופנועים מהעיר הגדולה צ’יאנג מאי. אם כל זה לא מספיק, אז בנוסף לכל הצרות טרקטורים מכינים את דרך העפר לסלילה עתידית, מה שהופך אותה לגרועה אף יותר.

הכפר קון צ’אנג קיאנג מונג

אחרי כשלושים-ארבעים דקות של רכיבה על דרך לא דרך הגעתי לכפר. בתים קטנים ועלובים, אנשים עניים ומעבר לבית ספר, בו ילדים קטנים כבר היו מוכנים עם מזכרות למכירה על שולחן קטן, אין הרבה מה לראות. ילדים קטנים ומלוכלכים מסתובבים ברחובות יחפים ואחד מהם, עם כפות רגליים מאובקות ופנים מלוכלכות נעץ בי מבט מפחיד שהעלה בי מחשבות על הספר “בעל זבוב”, אבל בכל זאת ילד קטן.

דרך בוצית בחזרה לדוי סוטפ

בדרך חזרה הגעתי לעליה מלאה חול שעמדו עליה טרקטורים שנראה היה שיצרו את המצב הקיים, ולא מספיק החול אלא שצינורות מים גדולים שטפו את העליה, מה שהפך אותה למעין ביצה שעליה הסוזוקי 125 סמ”ק לא הצליח להשתלט, גם לא בהילוך ראשון.

אחרי דקה של התחפרויות ונסיונות לא מוצלחים להעלות את האופנוע כשאני לא עליו, פתאום הרגשתי כוח מסתורי שנכנס לאופנוע ונותן לו את האפשרות לטפס בקושי. הבוץ גרם לגלגל האחורי לסטות והאופנוע כמעט נופל בפול גז ובמהירות אפסית. לרגע הסתכלתי לאחור וראיתי את נהג הטרקטור דוחף את האופנוע בכל הכוח בידיו. אחרי מספר דקות של התחפרויות בבוץ ועזרה מנהג הטרקטור הנחמד הגעתי לסוף העליה וחזרתי לצ’יאנג מאי. בדרך מצאתי חנות אינטרנט מרוחקת שמשמשת בעיקר מקומיים בשם Ozone Net. תעריפי הגלישה זולים משמעותית.

צ’יאנג מאי בלילה ודו”ח חניה אחד

גם באותו ערב יצאתי לשווקי הלילה ולטייל ברחובות העיר. יום ראשון נחשב לסופשבוע והרחובות הומים ומלאים במקומיים, תיירים, אמני רחוב ונשים בלבוש מסורתי. פתק שהיה מודבק על קטנוע סיקרן אותי ומבירור קצר גיליתי שפקחים מחלקים דו”חות חניה לקטנועים. בצ’יאנג מאי יש מקומות חניה מסודרים לקטנועים, כמו גם חניה בתשלום ומי שלא חונה כראוי עלול לחטוף דו”ח.

יתר התמונות משוק הלילה (כולל הדו”ח) מצורף אל מצגת התמונות.

 

מאמר זה פורסם בתאריך 4-02-2007 בשעה 13:05 ושייך לנושאים אופנוע, דוי סוטפ, יומן מסע למזרח הרחוק 2007, כפרים, מפלים, מקדשים, צ'יאנג מאי, צפון תאילנד, תאילנד. ניתן לעקוב אחר תגובות למאמר זה באמצעות הפיד RSS 2.0. באפשרותך להשאיר תגובה, או טראקבק מהאתר שלך.