רכב שטח אסף אותי מהמאהל הבדואי על הבוקר. הפציעות מהיום הקודם עדיין לא החלימו, אבל החלטתי להמשיך לפטרה. כשהייתי צריך לבחור בין האפשרות להטלטל בחזרה באוטובוסים בחזרה לאילת ולעבור את הנסיעה המפרכת בחזרה לתל-אביב, האפשרות להמשיך במסע לכיוון פטרה, מרחק של שעת נסיעה, קרצה לי יותר. בפטרה אוכל לנוח ואולי אפילו קצת לטייל.
הפציעה שלי כללה שפשוף עמוק בשוק של רגל ימין ופגיעה ישירה בגיד של ירך רגל שמאל, כך שהיה לי קשה ללכת, לשבת או לזוז באופן כללי. אחרי כעשרים דקות של נסיעת שטח הגענו לכפר הבדואי. המיניבוס לא אחר לבוא וכבר הייתי בדרך לפטרה, פצוע אבל שמח. טרק הגמלים מאתמול היה שווה את זה, למרות הפציעה המטופשת.
מחיר הנסיעה לפטרה מואדי ראם הוא 5 דינר. כשעצרנו בתחנת דלק, נהג המיניבוס, אדם זקן בעל חזות מרשימה, סיפר לי שפגש את יצחק רבין והראה לי תמונה שלהם ביחד. המיניבוס עצר בפתחה של ואדי מוסא, הלא הוא הכפר הצמוד לפטרה. ואדי מוסא התפתח יפה באופן תיירותי. מלונות קטנים וגסטהאוסים יש לרוב.
לא הזמנתי מקום מראש אז יצאתי לחפש באיטיות מקום ראוי להעביר בו את הלילה. בכניסה לכפר יש לא מעט גסטהאוסים ובתי אירוח במחירים לא יקרים מידי, אך גם לא זולים, אך זולים במקצת ממחיר האכסניות באילת. לגסטהאוס שבו שהיתי Valentine Inn שלוש קומות. רמת החדרים סבירה למטייל הממוצע, אך היתרון הגדול שלהם הוא ההסעה בחינם ובחזרה שהם מציעים בכל בוקר וערב מפתח הגסטהאוס ועד לכניסה לאתר התיירותי. כמו כן, בעבור תשלום לא גבוה אפשר להשתתף בארוחת ערב משותפת בהגשה עצמית עם מבחר מאכלים מקומיים.
את מרבית היום ניצלתי למנוחה בחדר ולמעשה בשלב זה עוד לא תכננתי לצאת לטייל בשום מקום, אבל לקראת השעה חמש אחר הצהריים עשיתי נסיון לנצל את השעות הבודדות שנותרו כדי לראות מה יש באזור.
הכיכר הראשית נמצאת ממש בכניסה לעיר ובנקודה זו יש חנויות, מסעדות וגסטהאוסים. ירדתי לשם ברגל ובדקתי מה אפשר לראות בשעה כזו.
בעוד אני מסתובב, עצר לידי נהג מונית והציע לקחת אותי לראות את השקיעה ב-”פטרה הקטנה”. הוא סיפר לי שלפטרה יש שני חלקים “פטרה הגדולה” שזו פטרה שכולם מכירים ומבקרים, ו-”פטרה הקטנה” אליה הכניסה אינה בתשלום, ובדרך כלל מגיעים לשם כדי לצפות בשקיעה, כלומר מי שמגיע אחר הצהריים ולא מעוניין לבזבז כרטיס כניסה בעבור חצי יום, מבקר בערב בפטרה הקטנה וביום שלאחר מכן מבקר באתר בתשלום.
אל וואיירה (Al-Wu ayra)
בתחילה סירבתי למחיר שאותו דרש, אך לאחר שהוא התעקש והוריד את המחיר משמעותית, הצטרפתי אליו ונסענו אל פטרה הקטנה. בדרך עצרנו בכמה נקודות מעניינות, בינהן אל וואיירה (Al-Wu ayra) שם רואים בתים קטנים בתוך הסלעים בהם התגוררו בעבר הנבטים, ובהמשך עצרנו מול סלע מפורסם הדומה מאד לפיל.
פטרה הקטנה
כשהגענו לא נשאר זמן רב עד שהשמש תשקע, הדרך לפטרה הקטנה עוברת דרך נקיק צר בין הרי הגרניט. מהר מאד הנקיק מתרחב ונגלים מקדשים נבטים עתיקים שנחצבו בסלע.
משם אפשר להמשיך ולטפס במדרגות חצובות במעבר צר אל מעלה ההר, שם יש נקודת תצפית על האזור ועל השקיעה.
הסיור במונית ארך כשעה ורבע. עשינו אותו במהירות על מנת להספיק לראות הכל לפני שמחשיך לגמרי (בשעה 18:30).








עברית
English




















