טרק ערוץ דילוג הנמר - היום הראשון

פיספסתי את המיניבוס של מאמא נאש’י שיצא ב-7:00 לערוץ דילוג הנמר, ויצאתי לסיבוב קצר ברחובות ליג’יאינג העתיקה. אחרי שאיבדתי את הדרך ביום הקודם, ניסיתי לסמן לעצמי ציוני דרך חשובים ולדבוק בנתיבים ראשיים במבוך הסימטאות. מאוחר יותר אחזור לאחר קניות, אז יסיעו אותי לתחנת האוטובוסים המתאימה בעבור סכום סימלי, זול יותר ממונית, משם אסע עצמאית אל טרק ערוץ דילוג הנמר.

אין כמו לטייל בבוקר בסימטאות העתיקות של ליג’יאנג. השמיים כחולים ובהירים, האוויר נקי, האותנטיות של הבתים והאנשים הזקנים בלבושם הססגוני הופכים את החוויה לשונה ומיוחשת. אחרי ארוחת הבוקר ולקראת השעה עשר בבוקר הייתי בסימטאות, משתדל שלא להיכנס עמוק מידי, למקום ממנו לא אמצא את הדרך חזרה. אחרי גוויילין ויאנגשואו התיירותיות יתר על המידה הרגשתי סוף סוף שאני נמצא במקום הנכון. הרצון שלי לטייל ולחקור חזרו במלוא עוצמתם. יש משהו באוויר של ליג’יאנג שחסר ביאנגשואו ובוודאי שבגוויילין שעושה את ההבדל.

כעבור עשרים דקות יצאתי מגבולות מבוך המדרחוב אל הכביש הראשי. בצידו השני יש סופרמרקט גדול, וזה הזמן להצטייד לטרק. את הדרך חזרה עשיתי תוך שאני משחזר את נקודות הציון שסימנתי לעצמי. אדם המחזיק על ידו נץ משך את תשומת ליבי. נראה שזה תחביב פופולארי לאזור. בעבור כמה שקלים תוכלו להצטלם עם הנץ הכבול בשלשלאות.

את ההוסטל של מאמא נאש’י לא מצאתי בעצמי, אבל הייתי קרוב. מקומיים הצביעו על המקום, שכרגיל לא פשוט למצוא ואילו רק בגלל שהוא מתחבא בין הסימטאות שכל אחת נראתה דומה לחברתה.

מפה של טרק ערוץ דילוג הנמר אפשר לקחת מההוסטל; זו מפה משורטטת בכתב יד, לא המדוייקת ביותר, אך נותנת מושג על נקודות חשובות בדרך. לקראת השעה שתיים עשרה בצהריים הקפיצו אותי (2 יואן בלבד) מההוסטל אל תחנת האוטובוסים. משם אוטובוס (30 יואן) מגיע אל טרק ערוץ דילוג הנמר. תכננתי לעשות אותו ביומיים ולחזור משם לליג’יאנג. האוטובוס נוסע צפונה דרך כפרים יפהפיים וההרים המדהימים של מחוז יונאן. ככל שמצפינים כך הנוף הופך יפה יותר.

Tiger Leaping Gorge Trek, China 2008

טרק ערוץ דילוג הנמר

טרק ערוץ דילוג הנמר (Tiger Leaping Gorge Trek) עובר לצד נהר יאנג צ’ה המפורסם. פסגות מושלגות בגובה 4,000 ו-6,000 מטרים ונופים מדהימים של הנהר וההרים הקרובים עד לכדי מרחק נגיעה. האמת היא שהסיפורים על הטרק היו מעט מוגזמים בעיני כשהלכתי שם. מאד נחמד לטייל בטרק והנופים יפים באמת, אבל יש מקומות יפים יותר, כך שההתלהבות שלי מעט הצטננה מהסיפורים המהללים עד אין קץ את המסלול. מצד שני, גם האכזבות המספרות על טרק סתמי ולא מעניין לא נכונות לטעמי. יש מה לראות והרבה.

לא פשוט לסיים את המסלול ביום אחד, אבל היו טיילים שהצליחו להשלים את המשימה בעבר. לי לא היה סיכוי שכן התחלתי בשעות אחר הצהריים. כדי להכנס יש לרכוש כרטיס שעולה 50 יואן (25 יואן לסטודנטים). הזמן המומלץ לעבור את הטרק הוא בין יומיים לשלושה, כאשר ביומיים יש לצעוד בקצב הליכה טוב, ובשלושה אפשר ללכת לאט.

על מהלך יומו הראשון של הטרק אוסיף פרטים בעתיד, ובינתיים תוכלו להתרשם מהתמונות.

93 images are linked to this article