יומן מסע לעולם

17-01-2007, רביעי

הרבה מידי אין מה לראות בויאנטיאן. על הבוקר הזמנתי אוטובוס VIP לואנג ויאנג (6$). האוטובוס יוצא בסביבות השעה 14:30 והאיסוף מהגסטהאוסים מתחיל ב-14:00.

מסביב לויאנטיאן

היו לי מספר שעות להעביר ונסעתי לפארק הבודהה. המרחק מויאנטיאן הוא כ-30 ק”מ. כדי להגיע יש לחזור לגשר הידידות (מעבר הגבול עם תאילנד) ולהמשיך שבעה ק”מ נוספים. מי שמגיע ללאוס מהגבול טוב יעשה אם יבקש מהטוק טוק לעבור קודם בפארק.

הדרך עוברת דרך אזור כפרי בין שדות אורז, פרות שהולכות על הכביש והנהר הנמצא לימין הדרך. הכבישים לא טובים בחלקים מסויימים.

המשך קריאה …

אין תגובות »

30-01-2007, שלישי

באותו יום יצאתי לחפש אחר שבטי הקארן, ארוכות הצוואר באזור מה הונג סון. רכבתי על אופנוע באזור מה הונג סון המקסים, ביקרתי בשמורת טבע קטנה ומשם המשכתי לכפר הואי סואה טואה על כביש שנחצה לעיתים על-ידי נחלים קטנים והפך לדרך עמוסת עפר וחול בהמשך. ביקרתי במעיין מים חמים ובמפל וסטיתי מהכביש הראשי כדי לצפות בנשים מקומיות עובדות בשדות אורז ובכפר מרוחק בהרים.

העיר מה הונג סון אינה תיירותית במיוחד. מספר מצומצם של משרדי תיירות, כמו גם גסטהאוסים ומעבר לשוק הלילה לא מצאתי בה הרבה. לעומת זאת, הסובב את מה הונג סון הוא משהו אחר לגמרי.

קמתי מאוחר בשעה 9:00 והלכתי להתקלח. יש מים חמים אבל כדי לגרום להם לפעול צריך לעבור קורס. זו הפעם הראשונה שנתקלתי בדוד שעובד על גז. כדי להפעיל את המים החמים צריך לצאת החוצה ולפתוח את הברז של בלון הגז. לאחר מכן להפעיל שני כפתורים במתקן שלו ארבעה כפתורים שונים אשר מטרת קיומם אינה ברורה. היתרון של מכשיר הגז בניגוד למכשירים החשמליים הוא שהמים אינם פושרים אלא לוהטים, שינוי מרענן.

המשך קריאה …

אין תגובות »

16-02-2007, שישי

ביום שאחרי בית החולים, קפצתי לביקור של מספר שעות בכפר דייגים שצף על אגם, מרחק של חצי שעה מסיאם ריפ. כאב הגרון לא עבר אבל רציתי לעשות משהו באותו יום. קבעתי עם נהג טוקטוק לשעות אחר-הצהריים (3-4$). מדובר בנסיעה של כחצי שעה העוברת בדרך עפר מלאה במהמורות ולא רציתי לעשות אותה מאחורי נהג אופנוע.

הדרך לאגם לא מעניינת ברובה, למרות שבחלקים ממנה שדות אורז ירוקים ויפים.

המשך קריאה …

אין תגובות »