יומן מסע לעולם

10-01-2007 רביעי

באותו יום יצאתי לטיול מאורגן לשמורת ארואן ושבעת המפלים. התוכנית כללה הליכה של מספר שעות בשמורה, לאחר מכן טרק פילים ורחצה עם פילים, ולאחר מכן ביקור במערה, ועליה על הרכבת המובילה לגשר המפורסם שעל נהר הקוואי.

שמורת ארואן ושבעת המפלים

התחלנו במסלול בשמורת ארואן שכלל הליכה של כ-3 שעות במסלול שדומה מאד לפארק הירדן הישראלי. על המיניבוס, בדרך לשמורה, פגשתי את אנדי (אנגליה) ויחד הגענו עד למפל השביעי הגבוה והמרשים מכולם. השמועות שקראתי בטרם עת על הקושי הגדול בלהגיע למפל השביעי, התבררו כלא נכונות. אומנם צריך להשקיע מעט מאמץ כדי להגיע לסוף המסלול, אבל המשימה אינה קשה לבן-אדם בעל כושר סביר. בדרך חזרה עצרנו להתרעננות במפל הרביעי. המים קרים ומי שנכנס צריך היה לבחור בין כניסה מהירה וצוננת או כניסה איטית ששילבה את כירסומי הדגים ששחו להנאתם בתחילת הבריכה.

המשך קריאה …

2 תגובות »

13-01-2007, שבת

באותו יום יצאנו לסיור חצי יומי בפארק הלאומי קאו יאי. מסלול רגלי שעבר במערה בתוכה ראינו הרבה גואנו, עטלפים ונחש ירוק. המשכנו למערת העטלפים המפורסמת, שם עמדנו במשך שעה ארוכה והתבוננו במחזה מיוחד של מיליוני עטלפים יוצאים ממערה לקראת הציד הלילי ביערות העד שבאזור.

יום שבת היה רגוע, רדום וקצת משעמם. הגרין ליף נמצא במרחק של כ-15 ק”מ מפאק צ’ונג. באזור מספר מצומצם של גסטהאוסים, מכולות קטנות וחנות אחת של 7/11. יש גם כספומט. כששאלתי את צ’או המדריך מה אפשר לעשות באזור התברר לי ששום דבר למעט בית-ספר אחד שגם בו לא היה מה לראות.

המשך קריאה …

תגובה אחת »

14-01-2007, ראשון

שמורת קאו יאי. יצאנו בטנדר ליום של טרקינג ביערות הגשם של קאו יאי. הנסיעה מתחילה מוקדם בבוקר בטנדר פתוח וקר מאד. חולצה עם שרוולים ארוכים היא פריט חובה. גם בערב קר מאד בנסיעה. במהלך היום מזג האוויר מתחמם מאד.

הסיור עצמו בשמורה היה נחמד אבל ציפיתי למשהו אחר לגמרי וכבר אחרי מספר שעות בשמורה ביטלתי את התוכניות להישאר יום נוסף. יערות הגשם, ובכוונה אני מדגיש יערות מכיוון שלמרות שהמבנה שלהם מזכיר ג’ונגל, הם ממש לא הג’ונגל בסגנון הידוע מאפריקה. לא ג’ונגל ולא חיות.

טרקינג בשמורת קאו יאי

היערות מורכבים מעצי ענק בגובה של 20-30 מטרים. הטרק עובר דרך צמחיה סבוכה, אך כזו שלפחות לי הזכירה יותר את יערות ארץ-ישראל. כאלה ראיתי מספיק. השמורה עצמה ענקית ודורשת נסיעה על כביש שעובר בתוך השמורה. מידי פעם המדריך עוצר כשהוא מזהה חיה כלשהי על העצים. זיהינו מספר טוקנים מסוג Hornbill, סנאי ענק אחד, כמה ציפורים, ועוד קוף אחד או שניים על העצים.

המשך קריאה …

אין תגובות »

03-02-2007, שבת

באותו יום תכננתי לצאת לשמורת דוי אינטהנון (דוי אינתהנון), שם נמצא ההר הגבוה ביותר בתאילנד.

פסטיבל הפרחים

הכבישים הראשיים בצ’יאנג מאי היו פקוקים ומסתבר שהגעתי בדיוק ביום שבו התחיל פסטיבל הפרחים הססגוני שמתרחש מידי שנה. אלפי אנשים יצאו לרחובות לצפות במחזה של מיצגים על גלגלים עטופים במאות אלפי פרחים צבעוניים היוצרים פסלים חיים וכיתוב מפרחים.

המשך קריאה …

אין תגובות »

22-02-2007 עד 23-02-2007, חמישי עד שישי

שמורת הטבע קאו סוק היא השמורה הגדולה ביותר בתאילנד. מחיר כרטיס כניסה הוא 400 בהט (200 בהט לסטודנטים) ובאמצעותו אפשר להיכנס במשך שבעה ימים לא רצופים (אפשר להשתמש בכרטיס לא מנוצל גם לאחר שנה).

רכבת לילה לדרום תאילנד

רכבת הלילה מבנגקוק הגיעה לעיירה פון פין (Phon Phin) באיחור של חצי שעה. ליד תחנת הרכבת אפשר להמתין באחת המסעדות שפתוחות כבר משעות הבוקר המוקדמות. סורתאני נמצאת במרחק של חצי שעה נסיעה אך מי שרוצה להגיע לקאו סוק או קאו לאק טוב יעשה אם ימתין לאוטובוס. לסורתאני ממשיכים אלו שיעדם נמצא בצד המזרחי של האיים: קו טאו, קו סאמוי וקו פאנגאן.

המשך קריאה …

אין תגובות »

24-02-2007 עד 25-02-2007, שבת עד ראשון

טיול מאורגן של יומיים לאגם יוצא היישר מאתר הבונגלוס שבו התאכסנתי, Jungle Huts. עלות הטיול היא 2500 בהט וכוללת הסעה לאגם ברכב, הפלגה בסירה ארוכת זנב לבקתות הצפות על האגם שם מעבירים את הלילה, טרקים רגליים בתוך הג’ונגל של קאו סוק, שיט בקאנו ועוד.

על סירה ארוכת זנב באגם

אחרי חצי שעה של נסיעה הגענו לאגם, ומשם בשיט של כארבעים דקות הגענו לבקתות הצפות. הרים קרסטיים נראים מכל עבר ועליהם גדלים ג’ונגלים של עצי ענק.

המשך קריאה …

אין תגובות »

26-02-2007, שני
היום האחרון בשמורת קאו סוק לא היה מתוכנן. בערב שלפני גיליתי ששכחתי חלק קטן מהאוזניות שלי שנפל כנראה בביקתה הצפה. טלפון אין שם, ורק דרך השמורה הצלחתי ליצור עם האתר קשר במכשיר הרדיו. מסתבר שהחלק האובד נמצא אך הייתי צריך להישאר יום נוסף עד שיגיע בחזרה מהאגם.

טרק רגלי שקט בקאו סוק

באותו יום יצאתי למסלול השני בשמורה. קצר יותר, שקט יותר, לנקודות מספר שמונה ותשע. נקודה שמונה קרובה יחסית (מרחק של 2 ק”מ) ונותנת נקודת תצפית פנורמית על הג’ונגל.

המשך קריאה …

אין תגובות »

28-02-2007, רביעי

את אותו יום החלטתי להעביר בסביבה הקרובה לקאו לאק. הרבה אטרקציות באיזור אין ושמורת הטבע של קאו לאק הייתה אחד מהמקומות הבודדים שאפשר לבקר. מעבר לכך, אפשר למצוא בקאו לאק רק חופים וצלילות. הסירה הייתה אמורה לצאת בשעה 20:00 והיה לי למעשה יום שלם פנוי.

על הבוקר הרגשתי שהאוזן עדיין כואבת. זה לא היה רציני, אבל כדי ללכת על בטוח, הלכתי לבית מרקחת קרוב וקניתי טיפות אוזניים אנטיביוטיות (110 בהט). דלקת אוזניים היא אחת מהבעיות החמורות ביותר שיכולות להיווצר לפני צלילה, ובמיוחד לפני סידרה של צלילות הנמשכת על גבי מספר ימים. לחץ המים המופעל על האוזניים בזמן הצלילה עלול להחמיר את הדלקת ולגרום לכאבים כאלו שימנעו את האפשרות לצלול.

המשך קריאה …

אין תגובות »

05-03-2007, שני

עדיין עם האופנוע, הייתי צריך להספיק להגיע לאוטובוס שיוצא מתחנת האוטובוסים בקראבי בשעה 15:00 לקוק קלוי ומשם לקחת אוטובוס נוסף בשעה 18:00 לקאו לאק.

סיור לא מתוכנן על אופנוע

על הבוקר יצאתי עם האופנוע מהעיר באותו כיוון של תחנת האוטובוסים ומערת הנמר. בלי תכנון ממוקד ראיתי שלט המורה על פניה שמאלה צומת אחד לפני הפניה למערת הנמר מהכביש הראשי. הסימון “Tourists Attraction” שנפוץ מאד בתאילנד, גרם לי לפנות ולבדוק את האזור.

המשך קריאה …

אין תגובות »

בפארק השרון יש טיול מומלץ לחורף ביער חדרה שכולל מסלול הליכה של כחמישה קילומטרים (לכיוון אחד, בסך-הכל עשרה קילומטרים הלוך וחזור). זמן מצויין להגיע לאזור הוא בחורף מכיוון שבתקופה זו הפרחים נראים מכל עבר והיער נצבע בירוק מקסים. את המסלול אפשר לעבור בשביל מסומן (פחות יפה) או ללכת דרך היער לאורך הנחל החוצה אותו. על הדרך עברנו בשדות צהובים, ראינו כלניות ונוריות, עברנו בפרדסי אשכוליות, בדיונה האחרונה שנשארה באזור ובבריכת החורף הענקית. חזרנו דרך השביל המסומן שם ראינו להקת אנפות ועדר כבשים גדול.

המסלול מתחיל מאזור תחנת רכבת חדרה מערב. משם יש להמשיך עם הכביש ליער חדרה עד לחניה המאולתרת (במקום שבו תראו אנשים עושים על האש).

המשך קריאה …

אין תגובות »

צבי מים גדולים ונוטריה (בעבר נכתב לוטרה) אחת חמודה. זה מה שאפשר לראות בגשר הצבים שנמצא מעל נחל אלכסנדר בפארק השרון (יש תמונות). ממש במקרה הגענו לשם. טיול קבוצתי של רכבי שטח שיצא מיער חדרה על שביל עפר תפס אותנו בדיוק לפני שניסינו לעבור שם עם רכב רגיל בין השלוליות. כאשר הבנו שרכב רגיל לא יצליח לעבור שם, אלא צפוי לטביעה מהירה במים העמוקים, אחד מהנהגים סיפר לנו שהדרך הזו מובילה לנחל אלכסנדר ושהם נוסעים למקום שנקרא גשר הצבים.

כדי להגיע לנחל אלכסנדר יש להגיע מכביש החוף ולפנות במחלף ינאי מזרחה. כנראה שיש דרך נוספת להגיע לשם, אבל אנחנו חתכנו דרך הישוב חופית שנמצא ממש בסמוך לקניון “M הדרך” מול מחלף ינאי. אל נחל אלכסנדר ניתן להגיע מכמה נקודות, וכדאי שתשאלו מישהו מקומי איך להגיע בדיוק לגשר הצבים, אחרת תצטרכו ללכת מספר קילומטרים ברגל על הטיילת לאורך הנחל. הטיילת היא באורך של כשלושה וחצי קילומטרים ואפשר לחנות בצד אחד, ללכת מצד אחד לצד שני ואז לחזור בחזרה, או להשתמש בשני רכבים כדי לחסוך את ההליכה הכפולה.

המשך קריאה …

4 תגובות »

שמורת שער פולג ליד נתניה ובסמוך לנחל פולג היא מקום מומלץ לביקור בתקופת החורף והאביב. בשמורה יש מסלול רגלי שעובר דרך שדות ירוקים וליד נחל פולג, בתוכו שוחים צבי מים. אורך המסלול כשניים עד שלושה קילומטרים ואפשר להעביר בו שעתיים.

שתי סיבות עיקריות להגיע למקום הן פריחת הרקפות ופריחת אירוס הארגמן בתקופה זו (תחילת חודש מרץ). בהמשך המאמר תמונות תקריב (תמונות מאקרו) של פרחים ושל צב יבשה, כמו גם תמונות טבע ונוף ושל צבי מים.

המשך קריאה …

2 תגובות »

קמתי בשבע בבוקר והוצאתי את התיקים לקראת המעבר למלון הזול (והמוזנח) יותר. קראתי לבעלי המקום כדי לעשות צ’ק אאוט. הבחור הנחמד שאל אותי למה אני עוזב כל כך מוקדם והסברתי לו שמצאתי מלון בחצי מחיר, ואני עוזב למרות שהחדר מצויין, הרבה יותר טוב מהמלון שאליו אעבור. מייד קיבלתי הצעה שלא יכולתי לסרב לה - להישאר בחדר בארבעים יואן במקום בשמונים.

התיקים חזרו לחדר ויצאתי רגלית לשערי השמורה.

מחיר כרטיס כניסה לשמורה הוא 220 יואן (170 לסטודנטים) בחודשים האחרונים בוטלה האפשרות להשתמש בכרטיס במשך יומיים ומי שמעוניין להיכנס פעמיים צריך לקנות שני כרטיסים. המחיר יקר מאד, גם אחרי ההנחה לסטודנטים.

בנוסף למחיר הגבוה יש להוסיף 90 יואן ליום עבור כרטיס נסיעה באוטובוס בתוך השמורה. המתחם מאד גדול ובלתי אפשרי ללכת ברגל לקצה השמורה ביום אחד (לבני אדם נורמלים).
המשך קריאה …

אין תגובות »

טרק רגלי של 14 ק”מ בפארק הלאומי ג’יואודז’איגו על הצלע התחתונה של ה-Y.

הכבישים ושבילי ההליכה בנויים בצורת האות Y כאשר הכניסה נמצאת בנקודה התחתונה ביותר ואורך הצלע התחתונה 14 ק”מ. חסכתי את 90 היואנים עבור כרטיס אוטובוס יקר והתחלתי ללכת רגלית במעלה ההר.

בכניסה התעניינתי לגבי מזון ושתיה לאורך הקטע ונאמר לי שלא קיימים דוכנים מזון ושתיה לאורך כל 14 הקילומטרים, ידיעה מטרידה במיוחד. אוכל ליום שלם היה לי וחזרתי מייד כדי להצטייד בשתיה נוספת. בסך הכל כשלושה ליטרים של מים.

בכניסה לשמורה לא הבינו למה אין לי כרטיס אוטובוס ולאחר הסברים הצלחתי להכנס. מטיילים בודדים הולכים ברגל בדרך זו. הרוב המוחלט עולה על האוטובוסים. כך מצאתי את עצמי לגמרי לבד בשבילים של השמורה, חווייה מדהימה כשלעצמה. ההליכה במעלה ההר אינה קשה במיוחד. ארבעת הקילומטרים הראשונים אינם מעניינים. שבילי עץ מכוסים ברשתות מתכת עוברים בתוך יער לצד נחל שקט. מידי פעם מופיעים מפלים קטנים ולא מעניינים.
המשך קריאה …

אין תגובות »

בשבע בבוקר הגיעו כולם למטבח של אמה לאכול ארוחת בוקר. פיטר, מורה מאוסטרליה שהעביר שנה בבייג’ינג בלימודי אנגלית, בוב מארה”ב ביחד עם הירוקו מיפן שהספיקו לטייל בכל העולם ולצלול כמעט בכל מקום אפשרי. הרכב המתין לנו ויצאנו בסביבות שבע וחצי.

הנסיעה ארכה שעה וחצי ועברה בין ההרים. קר מאד בכל שעות הבוקר ובמיוחד כאשר עולים לפסגות. הנהג סיפר לנו שהגענו לגובה של למעלה מ-4000 מטרים. על הדרך ראינו טנדר שאיבד שליטה באחד הסיבובים בהרים והתהפך. מאוחר יותר נכנסנו לתוך העננים עם הרכב. הנוף בדרך מאד יפה.

לשמורה נכנסנו בסביבות תשע והלכנו בקצב איטי על שבילי הליכה מעץ שבנויים לאורך השמורה. אורך המסלול הוא ארבעה קילומטרים שאותם יש ללכת הלוך וחזור. בסך הכל שמונה קילומטרים.

השביל עולה במעלה ההר וככל שמגביהים, נהיה קר יותר. בסביבות השעה אחת עשרה מזג האוויר התחמם ויכולתי ללכת עם חולצה קצרה, אך בקצה השמורה כבר נהיה קר מאד, בגובה 3500 מטרים.

המשך קריאה …

אין תגובות »