יומן מסע לעולם

איך הכל התחיל

הכל התחיל לפני מספר שנים כשעלה אצלי הרעיון לטוס ליפן, רעיון שהתפתח לטיול שכלל גם את סין. הטיול נשאר בגדר רעיון במשך שנים רבות וכלל לא חשבתי לתכנן את הטיול בפועל. אל התרבות היפנית התוודאתי לראשונה דרך סרטי האנימציה האיכותיים של מפיק דגול בשם אייהו מיאזאקי (Hayao Miyazaki). צחלקכם מכיר אותו באופן עקיף מסרט מפורסם, “הנסיכה מונונוקי”, אבל דווקא זה לא היה מה שמשך אותי לכיוון. את הסרט שידוע בארץ בשם “המסע המופלא” ראיתי זמן רב לפני שהגיע אלינו ועבר הסבה לעברית, ולמעשה הרבה לפני שהגיע לגירסתו האנגלית. הסרטים של מיאזאקי היו עוברים תהליך שלם שהיה לוקח לעיתים כשנה עד שהיו מקבלים את הדיבוב לאנגלית. כל הסרטים של הסטודיו שלו ביפן, סטודיו גיבלי, במקורם הופקו בשפה היפנית, וזה מה שנתן לי את הרצון העז ללמוד את אותה שפה. כשראיתי לראשונה, בשנת 2001, את הסרט בשפה היפנית עם כתוביות באנגלית התחלתי להבין כמה היה עוזר לי להבין את השפה הזו על בוריה.

המשך קריאה …

2 תגובות »

למה לצלול?

אל העולם התת-הימי המופלא הגעתי במקרה . זה היה לפני מספר שנים במהלך אחד מהביקורים שלי בריף הדולפנים באילת. במקום מוצעת צלילת היכרות במחיר לא זול. קצת מפחיד להתמסר למכשירים ולהתנתק מכל אפשרות לשאוף אוויר בצורה שבה אנו רגילים מעל המים. לקח לי כמה דקות טובות להתרגל למצב החדש. צלילת ההיכרות מגיעה לעומק שבין שלושה עד חמישה מטרים. למרות המחיר הגבוה, אני ממליץ לכל אחד להתנסות ולו פעם אחת בחוויית הצלילה. עברו שנים מאז אותה צלילה, ולמרות שקיבלתי החלטה לעבור קורס צלילה, היא מעולם לא יצאה לפועל. בסה”כ, הצלילה הינה ספורט שאינו זול ואף עלול להיות מסוכן אם לא נלקח ברצינות הראויה. כדי שיהיה אפשר להנות מהצלילה, יש לנסוע עד אילת ואף רחוק משם. בים התיכון הראות לא טובה ולא נמשכתי לצלול שם. גם הרחיקו אותי סיפורי האימה על מדוזות ענק שצורבות את הצוללים בלב ים, ובסופו של דבר ירדתי לגמרי מהנושא.

קורס הצלילה שלי קיבל דחיפה רצינית כאשר החלטתי לטוס לתאילנד בינואר 2007. שמעתי סיפורים על גן-עדן מתחת למים שאסור לפספס. החלטתי לנצל את חלון ההזדמנויות שנפתח והלכתי לבדוק לגבי קורס צלילה זול בתאילנד. שתי ציפורים במכה אחת?
המשך קריאה …

3 תגובות »

09-01-2007 שלישי
הטיסה לקייב מתל-אביב נמשכה כ-4.5 שעות כמתוכנן. מקייב ולאחר המתנה של מספר שעות וסיבוב קצר בדיוטי פרי, עליתי על טיסה לבנגקוק. מספר דקות אחרי שהמטוס המריא, עלינו מעל העננים, שהיו צפופים ולבנים במבנה מוקצף אינסופי ממש כמו באגדות. מחזה מדהים.

על המטוס פגשתי את יוליה, 26, שהגיעה מסנט פיטרסבורג לנופש של עשרה ימים בפאטאיה. האנגלית שלה הייתה דלילה אך היא סיפרה לי שברוסיה היא מנהלת מכון כושר ושתי מסעדות. 9 שעות של מעט שינה, שתי ארוחות, חצי סרט, כמה משחקים על מחשב כף-יד, הרבה מוסיקה והגענו לבנגקוק.

המשך קריאה …

אין תגובות »

10-01-2007 רביעי

באותו יום יצאתי לטיול מאורגן לשמורת ארואן ושבעת המפלים. התוכנית כללה הליכה של מספר שעות בשמורה, לאחר מכן טרק פילים ורחצה עם פילים, ולאחר מכן ביקור במערה, ועליה על הרכבת המובילה לגשר המפורסם שעל נהר הקוואי.

שמורת ארואן ושבעת המפלים

התחלנו במסלול בשמורת ארואן שכלל הליכה של כ-3 שעות במסלול שדומה מאד לפארק הירדן הישראלי. על המיניבוס, בדרך לשמורה, פגשתי את אנדי (אנגליה) ויחד הגענו עד למפל השביעי הגבוה והמרשים מכולם. השמועות שקראתי בטרם עת על הקושי הגדול בלהגיע למפל השביעי, התבררו כלא נכונות. אומנם צריך להשקיע מעט מאמץ כדי להגיע לסוף המסלול, אבל המשימה אינה קשה לבן-אדם בעל כושר סביר. בדרך חזרה עצרנו להתרעננות במפל הרביעי. המים קרים ומי שנכנס צריך היה לבחור בין כניסה מהירה וצוננת או כניסה איטית ששילבה את כירסומי הדגים ששחו להנאתם בתחילת הבריכה.

המשך קריאה …

2 תגובות »

11-01-2007, חמישי

התעוררתי וחשבתי איך להעביר את היום במיטה, שהרי ללכת הרבה אני לא יכול בגלל הפציעה בקרסול. שעה מאוחר יותר התחלתי להתכונן לארוחת בוקר. נעלי ההליכה שלי, Asolo Highland הן בלוק של עור מחוזק שהתמיכה לקרסול שהן מעניקות היא אחד מהיתרונות הגדולים שלהן. עשיתי ניסוי הליכה, עדיין קצת קשה ללכת אבל אפשרי. הנעל מזכירה לי תחבושת אלסטית בשל התמיכה הרבה. בעקבות ההתפתחות החיובית הלכתי לבחון אפשרות של השכרת קטנוע. אני וקטנועים בד”כ לא הולכים ביחד, מה גם שקיימת בעיה קלה של רשיון, אבל אימונים במגרשי חניה בארץ הקודש הביאו אותי לנקודה שרק התעודה הרישמית חסרה, מה גם שרשיון נהיגה בינלאומי יש לי.

על קטנוע באזור קנצ’נבורי

סיבוב קצר בין מספר סוכנויות הפגיש ביני לבין קטנוע חביב מסוג Mio אוטומטי שלדברי המוכרת היה בנפח של 110 סמ”ק. אחרי הסבר קצר שקיבלתי על איך מניעים את המכשיר הקטן, ואחרי ששיננתי לעצמי צד שמאל, צד שמאל, צד שמאל (בתאילנד נוהגים בצד שמאל כמו באנגליה) עליתי עליו ומייד יצאתי לחפש תחנת דלק.

המשך קריאה …

אין תגובות »

12-01-2007, שישי

מחוז קנצ’נבורי, 120 ק”מ על קטנוע בחצי יום, טרמפיסטית מקומית, שני מוזאונים וכמה נמרים וחיות נוספות.

היום תכננתי לבקר במקדש הנמרים והתלבטתי אם לקחת סיור מאורגן ב-120 בהט, לא כולל כניסה (300 בהט) או להגיע עצמאית. השכרת קטנוע לנסיעה כזו יקרה יחסית מכיוון שהדלק שהקטנוע הנ”ל צורך לא זניח בהשוואה לטיול המאורגן. שיחה קצרה עם תאילנדית נחמדה בסוכנות טיולים שיכנעה אותי סופית להגיע עצמאית. הנסיעה עברה דרך כביש 323 אבל במקום להמשיך הישר למקדש הנמרים, חתכתי שמאלה לבאן קאו, שם נמצא המוזאון ההיסטורי של האדם Ban Kao Museum. משם התוכנית הייתה להמשיך לאתר העתיקות של מואנג סינג (Prasat Muang Sing Historical Park). לאחר מכן בחזרה לכביש 323 ולמקדש הנמרים (Tiger Temple).

המשך קריאה …

אין תגובות »

13-01-2007, שבת

באותו יום יצאנו לסיור חצי יומי בפארק הלאומי קאו יאי. מסלול רגלי שעבר במערה בתוכה ראינו הרבה גואנו, עטלפים ונחש ירוק. המשכנו למערת העטלפים המפורסמת, שם עמדנו במשך שעה ארוכה והתבוננו במחזה מיוחד של מיליוני עטלפים יוצאים ממערה לקראת הציד הלילי ביערות העד שבאזור.

יום שבת היה רגוע, רדום וקצת משעמם. הגרין ליף נמצא במרחק של כ-15 ק”מ מפאק צ’ונג. באזור מספר מצומצם של גסטהאוסים, מכולות קטנות וחנות אחת של 7/11. יש גם כספומט. כששאלתי את צ’או המדריך מה אפשר לעשות באזור התברר לי ששום דבר למעט בית-ספר אחד שגם בו לא היה מה לראות.

המשך קריאה …

תגובה אחת »

14-01-2007, ראשון

שמורת קאו יאי. יצאנו בטנדר ליום של טרקינג ביערות הגשם של קאו יאי. הנסיעה מתחילה מוקדם בבוקר בטנדר פתוח וקר מאד. חולצה עם שרוולים ארוכים היא פריט חובה. גם בערב קר מאד בנסיעה. במהלך היום מזג האוויר מתחמם מאד.

הסיור עצמו בשמורה היה נחמד אבל ציפיתי למשהו אחר לגמרי וכבר אחרי מספר שעות בשמורה ביטלתי את התוכניות להישאר יום נוסף. יערות הגשם, ובכוונה אני מדגיש יערות מכיוון שלמרות שהמבנה שלהם מזכיר ג’ונגל, הם ממש לא הג’ונגל בסגנון הידוע מאפריקה. לא ג’ונגל ולא חיות.

טרקינג בשמורת קאו יאי

היערות מורכבים מעצי ענק בגובה של 20-30 מטרים. הטרק עובר דרך צמחיה סבוכה, אך כזו שלפחות לי הזכירה יותר את יערות ארץ-ישראל. כאלה ראיתי מספיק. השמורה עצמה ענקית ודורשת נסיעה על כביש שעובר בתוך השמורה. מידי פעם המדריך עוצר כשהוא מזהה חיה כלשהי על העצים. זיהינו מספר טוקנים מסוג Hornbill, סנאי ענק אחד, כמה ציפורים, ועוד קוף אחד או שניים על העצים.

המשך קריאה …

אין תגובות »

15-01-2007, שני

קמתי בבוקר ונזכרתי שאני צריך לעבור בבנק. 300$ בהמחאות נוסעים הפכו לכמה אלפי בהטים. נהג הטוק טוק (30 בהט) החביב שבשרותיו השתמשתי גם בהמשך המתין בסבלנות מחוץ לבנק דקות ארוכות עד שיצאתי, והחזיר אותי למלון. ברחוב שבו נמצא המלון יש מספר מונומנטים והחלטתי ללכת ולבדוק אותם. עשיתי צ’ק אאוט והשארתי את התיק הגדול בקבלה.

קוראט היא עיר גדולה וסואנת וכמות המכוניות בהשוואה לקנצ’נבורי גדולה מאד. למרות זאת חיפשתי מקום שבו אפשר לשכור קטנוע (אוטומטי). לצערי התברר לי שבכל העיר לא יהיה ניתן למצוא להשכרה אף לא קטנוע אוטומטי אחד. לא הועילו ההסברים של אחד מבעלי החנויות על גיר רגיל. עיר עם כ”כ הרבה תנועה ועוד כאשר הנסיעה היא מצד שמאל של הכביש, יחד עם נסיון של יומיים רכיבה על כבישים בלבד אינם מתכון טוב ללמוד משהו חדש. אולי בהמשך.

המשך קריאה …

אין תגובות »

16-01-2007, שלישי

שש ורבע לפנות בוקר. בתחנת הרכבת בנונג קאי עדיין חשוך ונהגי טוק טוק סקרנים ממשיכים לבחון אותי. את מספר התיירים אפשר לספור על כף יד אחת. יצאתי החוצה שם ישבו ליד מדורה קטנה נהגים נוספים. 50 בהט לטוק טוק עד לגבול, נסיעה של כעשר דקות. בדרך הנהג עוצר בשירות הויזה + אוטובוס ששמעתי עליו. מחיר האוטובוס כולל “עזרה” במילוי טופס הויזה הוא 2000 בהט כולל התשלום עבור הויזה עצמה. ויתרתי על התענוג. לפני שהמשכנו הבחורה נתנה לי טיפ: לשלם בדולרים ולא בבהטים בשל שער ההמרה הנמוך (31$ מול 1500 בהט). קצת לפני שבע בבוקר ואני כבר בגבול תאילנד-לאוס. היציאה מתאילנד עוברת ללא בעיות ואני עולה על האוטובוס המקומי שחוצה את גשר הידידות המפריד בין תאילנד ללאוס. אסור ללכת ברגל.

מעבר הגבול ללאוס

גבול לאוס נמצא בצידו השני של הגשר. המקום שומם ושני גרמנים מחכים לאישור הויזה שלהם. מי שאין לו ויזה מוכנה מראש צריך לגשת לחלון הקטן, לפתוח אותו ולהגיש לפקיד 1500 בהט או 31$. נתתי לו 35$, דרכון ותמונת פספורט. נאמר לי להמתין.

המשך קריאה …

אין תגובות »

25-01-2007, חמישי

באותו יום עברתי את הגבול מלאוס לתאילנד. המשכתי מעיירת הגבול צ’יאנג קונג אל העיר צ’יאנג ראי. שכרתי אופנוע וטיילתי לאזור דוי טונג ההררי (Doi Tung) ולגני המלכה.

שבע בבוקר בהואי סאי וכבר התעוררתי לקראת המעבר לתאילנד. שערי הגבול נפתחים בשמונה בבוקר במרחק של מאה מטרים מהגסטהאוס שבו התאכסנתי. הליכה מהירה והחתמת הדרכון ביציאה מלאוס ארכו לא יותר מעשר דקות.

המשך קריאה …

אין תגובות »

26-01-2007, שישי

באותו יום התכוונתי לבקר את שבטי ההרים שלא הספקתי לראות ביום הקודם ולעבור במוזאון האופיום עליו קראתי המלצות שנמצא במשולש הזהב.

הדרך מצ’יאנג ראי למשולש הזהב

הדרך צפונה עוברת דרך מה צ’אן (Mae Chan) ובאותו אזור אמור היה להיות שבט הקארן של הנשים ארוכות הצוואר. כשהגעתי לתחנת דלק התברר לי שעברתי את המקום ב-15 ק”מ ובכל מקרה הכפר אינו מסומן על המפה שקיבלתי.

המשך קריאה …

אין תגובות »

27-01-2007, שבת

האוטובוס לצ’יאנג מאי הוא האפשרות היחידה, במסגרת תקציב ממוצע, להגיע מצ’יאנג ראי לפאי. הנסיעה אורכת שלוש שעות ויש מספר אוטובוסים הכוללים אוטובוס VIP, אוטובוס ממוזג עם או בלי שירותים ואוטובוס ללא מיזוג. המחירים נעים בין 90 ל-260 בהט עבור כשלוש שעות נסיעה.

אוטובוס מצ’יאנג ראי אל צ’יאנג מאי

יצאתי עם האוטובוס של 7:45 והמשכתי מצ’יאנג מאי לפאי במיניבוס מתחנת האוטובוסים בשעה 11:30, אחת מהשעות היחידות שבהן לא יוצא אוטובוס רגיל. מחיר המיניבוס כפול ממחיר נסיעה באוטובוס (150 בהט לכרטיס אוטובוס).

המשך קריאה …

אין תגובות »

28-01-2007, ראשון

המפה שקיבלתי בחינם מסוכנות AYA מתגלה כשימושית במיוחד. לא רק שיש בה את מפת העיירה, הסביבה והאזור כולו, אלא שאף טרחו וסימנו את מוקדי האטרקציות והכינו למטייל הממוצע מסלולים שמתאימים במיוחד לטיולים עם אופנוע.

על אופנוע באזור פאי

בעת חציית הגשר היוצא מפאי, הבחנתי בבולדוזר ענק שמשך את עיני המקומיים. משם המשכתי למקדש מה ין (Mae Yen) הממוקם קרוב לפאי (אפשר לוותר) והמשכתי לאזור מחנות הפילים.

המשך קריאה …

אין תגובות »

29-01-2007, שני
מי שהתלהב מהדרך מצ’יאנג מאי לפאי, בעלת הנופים הירוקים שכבר התרגלתי אליהם עוד מהביקור בלאוס, יחסיר נשימה למראה הנופים הירוקים בדרך מפאי (Pai) אל מה הונג סון (Mae Hong Son).

קמתי מאוחר מאד לאחר שבלילה הקודם הלכתי לישון מאוחר. עוד בלילה הקודם דיברתי עם פאם, בעל אתר הבונגלוס בפאי שבו התאכסנתי כדי שישמור לי מקום ליומיים נוספים כאשר אחזור עם האופנוע ממה הונג סון.

המשך קריאה …

אין תגובות »