יומן מסע לעולם

14-01-2007, ראשון

שמורת קאו יאי. יצאנו בטנדר ליום של טרקינג ביערות הגשם של קאו יאי. הנסיעה מתחילה מוקדם בבוקר בטנדר פתוח וקר מאד. חולצה עם שרוולים ארוכים היא פריט חובה. גם בערב קר מאד בנסיעה. במהלך היום מזג האוויר מתחמם מאד.

הסיור עצמו בשמורה היה נחמד אבל ציפיתי למשהו אחר לגמרי וכבר אחרי מספר שעות בשמורה ביטלתי את התוכניות להישאר יום נוסף. יערות הגשם, ובכוונה אני מדגיש יערות מכיוון שלמרות שהמבנה שלהם מזכיר ג’ונגל, הם ממש לא הג’ונגל בסגנון הידוע מאפריקה. לא ג’ונגל ולא חיות.

טרקינג בשמורת קאו יאי

היערות מורכבים מעצי ענק בגובה של 20-30 מטרים. הטרק עובר דרך צמחיה סבוכה, אך כזו שלפחות לי הזכירה יותר את יערות ארץ-ישראל. כאלה ראיתי מספיק. השמורה עצמה ענקית ודורשת נסיעה על כביש שעובר בתוך השמורה. מידי פעם המדריך עוצר כשהוא מזהה חיה כלשהי על העצים. זיהינו מספר טוקנים מסוג Hornbill, סנאי ענק אחד, כמה ציפורים, ועוד קוף אחד או שניים על העצים.

המשך קריאה …

אין תגובות »

15-01-2007, שני

קמתי בבוקר ונזכרתי שאני צריך לעבור בבנק. 300$ בהמחאות נוסעים הפכו לכמה אלפי בהטים. נהג הטוק טוק (30 בהט) החביב שבשרותיו השתמשתי גם בהמשך המתין בסבלנות מחוץ לבנק דקות ארוכות עד שיצאתי, והחזיר אותי למלון. ברחוב שבו נמצא המלון יש מספר מונומנטים והחלטתי ללכת ולבדוק אותם. עשיתי צ’ק אאוט והשארתי את התיק הגדול בקבלה.

קוראט היא עיר גדולה וסואנת וכמות המכוניות בהשוואה לקנצ’נבורי גדולה מאד. למרות זאת חיפשתי מקום שבו אפשר לשכור קטנוע (אוטומטי). לצערי התברר לי שבכל העיר לא יהיה ניתן למצוא להשכרה אף לא קטנוע אוטומטי אחד. לא הועילו ההסברים של אחד מבעלי החנויות על גיר רגיל. עיר עם כ”כ הרבה תנועה ועוד כאשר הנסיעה היא מצד שמאל של הכביש, יחד עם נסיון של יומיים רכיבה על כבישים בלבד אינם מתכון טוב ללמוד משהו חדש. אולי בהמשך.

המשך קריאה …

אין תגובות »

16-01-2007, שלישי

שש ורבע לפנות בוקר. בתחנת הרכבת בנונג קאי עדיין חשוך ונהגי טוק טוק סקרנים ממשיכים לבחון אותי. את מספר התיירים אפשר לספור על כף יד אחת. יצאתי החוצה שם ישבו ליד מדורה קטנה נהגים נוספים. 50 בהט לטוק טוק עד לגבול, נסיעה של כעשר דקות. בדרך הנהג עוצר בשירות הויזה + אוטובוס ששמעתי עליו. מחיר האוטובוס כולל “עזרה” במילוי טופס הויזה הוא 2000 בהט כולל התשלום עבור הויזה עצמה. ויתרתי על התענוג. לפני שהמשכנו הבחורה נתנה לי טיפ: לשלם בדולרים ולא בבהטים בשל שער ההמרה הנמוך (31$ מול 1500 בהט). קצת לפני שבע בבוקר ואני כבר בגבול תאילנד-לאוס. היציאה מתאילנד עוברת ללא בעיות ואני עולה על האוטובוס המקומי שחוצה את גשר הידידות המפריד בין תאילנד ללאוס. אסור ללכת ברגל.

מעבר הגבול ללאוס

גבול לאוס נמצא בצידו השני של הגשר. המקום שומם ושני גרמנים מחכים לאישור הויזה שלהם. מי שאין לו ויזה מוכנה מראש צריך לגשת לחלון הקטן, לפתוח אותו ולהגיש לפקיד 1500 בהט או 31$. נתתי לו 35$, דרכון ותמונת פספורט. נאמר לי להמתין.

המשך קריאה …

אין תגובות »