יומן מסע לעולם

רעידת אדמה בעוצמה 8.0 בסולם ריכטר זיעזעה את סין לפני כשבועיים (12.5.2008). זו הרעידה החזקה ביותר בשלושים השנים האחרונות שפקדה את המדינה. ממשלת סין הכריזה על שלושה ימי אבל (שכבר הסתיימו). מספר ההרוגים הגיע ללמעלה מ-69,000. ראש ממשלת סין צופה כי הוא אף יעבור את ה-80,000. מספר התושבים בסין שהפכו למחוסרי בית מגיע עד לכדי חמישה מיליון, מספר עצום בגודלו. ההערכה היא כי במהלך שלושת השנים הקרובות יבנו הסינים את רוב הערים שנהרסו במחוז סיצ’ואן מחדש. מדווח גם על 15 אתרים פולטי קרינה רדיו-אקטיבית באזור רעידת האדמה.

מחוז סיצ’ואן - הנפגע העיקרי ברעידת האדמה

מחוז סיצ’ואן בדרום מערב סין הוא אחד המחוזות הגדולים במדינה. הוא נחשב לאזור מוכה אסון, ויש להתייחס אליו ככזה בכל הנוגע לתכנון טיול בו. עם כל הצער שבדבר, זה אחד ממוקדי המשיכה העיקריים למטיילים מרחבי העולם. מבנים שנשארו עומדים על תילם עלולים להיות בסכנת התמוטטות, כבישים וגשרים המקשרים בין ערים שונות במחוז נהרסו לגמרי, וכך גם באזורים שונים אין תנועת רכבות או כל אמצעי תחבורה אחר ולכן יש לתכנן בקפידה כל נסיעה לאזור זה במהלך החודשים הקרובים. קיימים דיווחים שנאסר על תיירים לעלות על אוטובוסים אשר נוסעים למחוז סיצ’ואן, אך אין הדבר נאכף מכל מקום. על כל פנים, לפחות בחודש יוני לא מומלץ להתקרב לשם עד שיגיעו עדכונים מהימנים יותר.

בהמשך המאמר דיווחים על אזורים שנפגעו ולא נפגעו, והאם כדאי לטייל היום בסין?

המשך קריאה …

תגובה אחת »

הגיע היום לעזוב את ש’יאן. עזבתי את ההוסטל שבו שהיתי במהלך השבוע האחרון, שויואן (Shuyuan). ראיתי טובים יותר אבל אנשי הצוות נחמדים ועוזרים. יש להם ידע מספק באנגלית. במקום יש רק שני שרותים מערביים בלבד, מה שיכול להוות בעיה. גם המים החמים לא תמיד עבדו ומצאתי את עצמי רץ לקבלה כדי לבקש שידליקו את הדוד.

במקום יש פאב שמחלק בירות חינם בכל ערב. לא יצא לי לבדוק כי הייתי חולה. יש גם מיחם שאפשר לקחת לחדר ומים חמים ללא הגבלה - מתאים להכנת תה וארוחות אינסטנט. המקום מציע שרותי כביסה (6 יואן לק”ג). באשר לחדרים, אני ממליץ להתרחק מהחדרים במרתף המחניק והדחוס, לשלם עשרה יואן נוספים ולקבל מיטה בחדר של שישה בקומה העליונה. החדרים כוללים לוקרים.

מונית הסיעה אותי לתחנת האוטובוס הנוסע לנמל התעופה. האוטובוס יוצא ממול למלון מלודי בסמוך למגדל הפעמון בכל חצי שעה החל משש בבוקר ועד שש בערב. המחיר 27 יואן והנסיעה אורכת שעה. מונית ישירה לנמל עולה 150 יואן. כשהגעתי למקום בשעה 8:50 נהג מונית תפס לי את היד והוביל אותי למונית שלו שהייתה כבר מלאה בשלושה אנשים. המחיר שהוא ביקש היה 30 יואן ונראה היה שהוא מיהר לצאת לפני האוטובוס.
המשך קריאה …

אין תגובות »

קמתי בשבע בבוקר והוצאתי את התיקים לקראת המעבר למלון הזול (והמוזנח) יותר. קראתי לבעלי המקום כדי לעשות צ’ק אאוט. הבחור הנחמד שאל אותי למה אני עוזב כל כך מוקדם והסברתי לו שמצאתי מלון בחצי מחיר, ואני עוזב למרות שהחדר מצויין, הרבה יותר טוב מהמלון שאליו אעבור. מייד קיבלתי הצעה שלא יכולתי לסרב לה - להישאר בחדר בארבעים יואן במקום בשמונים.

התיקים חזרו לחדר ויצאתי רגלית לשערי השמורה.

מחיר כרטיס כניסה לשמורה הוא 220 יואן (170 לסטודנטים) בחודשים האחרונים בוטלה האפשרות להשתמש בכרטיס במשך יומיים ומי שמעוניין להיכנס פעמיים צריך לקנות שני כרטיסים. המחיר יקר מאד, גם אחרי ההנחה לסטודנטים.

בנוסף למחיר הגבוה יש להוסיף 90 יואן ליום עבור כרטיס נסיעה באוטובוס בתוך השמורה. המתחם מאד גדול ובלתי אפשרי ללכת ברגל לקצה השמורה ביום אחד (לבני אדם נורמלים).
המשך קריאה …

אין תגובות »

טרק רגלי של 14 ק”מ בפארק הלאומי ג’יואודז’איגו על הצלע התחתונה של ה-Y.

הכבישים ושבילי ההליכה בנויים בצורת האות Y כאשר הכניסה נמצאת בנקודה התחתונה ביותר ואורך הצלע התחתונה 14 ק”מ. חסכתי את 90 היואנים עבור כרטיס אוטובוס יקר והתחלתי ללכת רגלית במעלה ההר.

בכניסה התעניינתי לגבי מזון ושתיה לאורך הקטע ונאמר לי שלא קיימים דוכנים מזון ושתיה לאורך כל 14 הקילומטרים, ידיעה מטרידה במיוחד. אוכל ליום שלם היה לי וחזרתי מייד כדי להצטייד בשתיה נוספת. בסך הכל כשלושה ליטרים של מים.

בכניסה לשמורה לא הבינו למה אין לי כרטיס אוטובוס ולאחר הסברים הצלחתי להכנס. מטיילים בודדים הולכים ברגל בדרך זו. הרוב המוחלט עולה על האוטובוסים. כך מצאתי את עצמי לגמרי לבד בשבילים של השמורה, חווייה מדהימה כשלעצמה. ההליכה במעלה ההר אינה קשה במיוחד. ארבעת הקילומטרים הראשונים אינם מעניינים. שבילי עץ מכוסים ברשתות מתכת עוברים בתוך יער לצד נחל שקט. מידי פעם מופיעים מפלים קטנים ולא מעניינים.
המשך קריאה …

אין תגובות »

אוטובוס יוצא מתחנת האוטובוסים בשעה 7:30 בבוקר לסונגפן. המחיר 32 יואן והנסיעה אורכת שעתיים וחצי. בתקופה הזו זה האוטובוס היחיד שנוסע בקו.

על האוטובוס פגשתי בחורה סינית משנדז’ן שהייתה בדרך למקדש טיבטי, ארבעים דקות לפני סונגפן. עוד מקום שאפשר לבקר באזור.

כשהגעתי לסונגפן, הנטושה מתיירים בעקבות רעידת האדמה, תפסה אותי אישה מקומית והציעה לי לראות חדר במלון שלה. המקום הוא מעין בית משפחתי כשבקומה השניה מספר מצומצם של חדרים מיושנים אך מרווחים. על המרפסת יש שרותים ומקלחת משותפים (יש מים חמים). המחיר שהיא ביקשה היה 30 יואן ואחרי מיקוח קל ירד ל 20 יואן. המקום נמצא שתי דקות מהתחנה.

במרחק שלוש דקות משם איתרתי את המטבח של אמה Emma’s Kitchen. אמה הפנתה אותי לגסטהאוס חדש הנמצא בסימטה הסמוכה שם ישב האדם היחיד שמארגן את הטרקים של הסוסים. הגסטהאוס נראה נחמד והיווה מוקד משיכה למספר התיירים המצומצם שבילה בעיר (לאור רעידת האדמה). מחיר חדר הוא בין 60 ל 80 יואן. בכל חדר שרותים מערביים ומקלחת עם מים חמים.

האדם שמארגן את הטרקים נראה שונה מיתר התושבים. הוא היה לבוש בחליפה כמו איש עסקים שמן, דיבר בסלולארי ללא הפסקה ועישן כמו קטר. היה ברור לי שלא הוא זה שיוציא את הטרק.
המשך קריאה …

אין תגובות »

בשבע בבוקר הגיעו כולם למטבח של אמה לאכול ארוחת בוקר. פיטר, מורה מאוסטרליה שהעביר שנה בבייג’ינג בלימודי אנגלית, בוב מארה”ב ביחד עם הירוקו מיפן שהספיקו לטייל בכל העולם ולצלול כמעט בכל מקום אפשרי. הרכב המתין לנו ויצאנו בסביבות שבע וחצי.

הנסיעה ארכה שעה וחצי ועברה בין ההרים. קר מאד בכל שעות הבוקר ובמיוחד כאשר עולים לפסגות. הנהג סיפר לנו שהגענו לגובה של למעלה מ-4000 מטרים. על הדרך ראינו טנדר שאיבד שליטה באחד הסיבובים בהרים והתהפך. מאוחר יותר נכנסנו לתוך העננים עם הרכב. הנוף בדרך מאד יפה.

לשמורה נכנסנו בסביבות תשע והלכנו בקצב איטי על שבילי הליכה מעץ שבנויים לאורך השמורה. אורך המסלול הוא ארבעה קילומטרים שאותם יש ללכת הלוך וחזור. בסך הכל שמונה קילומטרים.

השביל עולה במעלה ההר וככל שמגביהים, נהיה קר יותר. בסביבות השעה אחת עשרה מזג האוויר התחמם ויכולתי ללכת עם חולצה קצרה, אך בקצה השמורה כבר נהיה קר מאד, בגובה 3500 מטרים.

המשך קריאה …

אין תגובות »

היה לי יום שלם להעביר בסונגפן. קמתי מאוחר, לקראת השעה עשר. תחבורה בעיר בתקופה שאחרי רעידת האדמה זה לא הדבר האידיאלי. רוב האוטובוסים יוצאים מוקדם על הבוקר וקשה לחזור אל העיר בשעה נוחה.

הלכתי למסעדה של Sarah שנמצאת ממש ליד המטבח של אמה. בימים האחרונים אכלתי אצלה ארוחת ערב. הבחורה נחמדה מאד בניגוד לזו במטבח המתחרה, וגם האוכל זול יותר. הגעתי על הבוקר כדי לתת לה שק כביסה (15 יואן לשק של 1.5 ק”ג). עוד בערב קודם היא אמרה שתצייר לי מפה של טרק לכיוון ההר הסמוך, לבית הטיבטי בראש ההר ולמקדשים סינים בהרים הסמוכים.

הטיפוס אל הבית הטיבטי אמור לארוך כשעתיים. משם אפשר להאריך את המסלול להרים סמוכים שם נמצאים מקדשים סיניים, בסך הכל כארבע שעות הליכה.
המשך קריאה …

אין תגובות »

כבר בשעה שמונה בבוקר חיכו שני סוסים מול המשרד של מארגן הטרקים. בשעה שמונה וחצי התארגנתי על מי שתיה ויצאנו לדרך.

רגע לפני שיצאנו המארגן הפתיע אותי כשהוא סיפר לי שנישן בבית טיבטי בשני הלילות במקום באוהלים מהסיבה שאין טעם להקים אוהל לבן אדם אחד וקר מאד בלילה. זה לא ממש שכנע אותי אבל היה כבר מאוחר מידי בשביל להתחרט. מייד הבנתי שמסלול מעגלי לא יהיה כאן ונחזור על עקבותינו בפניית פרסה, אחד הדברים המאוסים עלי במיוחד בשל הנוף שחוזר על עצמו.

עלות הטרק הנ”ל קפצה כלפי מעלה בחודשים האחרונים ל-160 יואן ליום פלוס עמלה למארגן ובסך הכל 520 יואן לשלושה ימים שכוללים לינה וארוחות צמחוניות בבית טיבטי. במהלך הטרק נעלה מגובה של 3500 מטר ועד לגובה של 4800 מטר.
המשך קריאה …

אין תגובות »

ביום השני יצאנו מהבית הטיבטי אל הר הקרח. רוב הדרך נעשתה ברכיבה על הסוסים, אך הדרך חזרה שלמעשה חזרה על עצמה הייתה בחלקה הראשון ברגל. המוביל טרח לבשר לי בכל הזדמנות שהסוסים עייפים ולכן את הירידה במדרונות התלולים נלך ברגל. בסך הכל הירידה מההר ארכה למעלה משעה ולאחריה עלינו שוב על הסוסים.

העליות במדרון אל עבר הר הקרח היו תלולות מאד בחלקן, אך מכיוון שהסוסים הלכו כל כך לאט, לא הרגשתי בקושי ברכיבה.

הנופים על הדרך מקסימים. בין הרים ירוקים ולאורך הנחל, אותו הסוס חוצה לעיתים ומנצל את ההזדמנות להשלים נוזלים חסרים. על שבילים שחלקם סלולים ורובם דרכי עפר מלאי חצץ, חול ובוץ. על השבילים הופיעו מעת לעת יאקים מרשימים שברחו הצידה כאשר הסוס התקרב. בכל זאת, נאמר לי שהם מסוכנים ומסוגלים אפילו לתקוף את הסוסים ולכן יש להיזהר מהם.

מזג האוויר שהחל כקריר ואפרורי בבוקר התחמם והתבהר לקראת הצהריים, אך ככל שעלינו אל עבר פיסגת ההר, האוויר התקרר עד שנהיה קר מאד.
המשך קריאה …

אין תגובות »

בשעה ארבע לפנות בוקר, לקראת חמש התעוררתי למשמע רעשים משונים. הסתבר שהמלווה של הסוסים החליט לערוך שיחת נפש עם החברה שלו במשך שעה ארוכה דווקא בשעה המוזרה הזו. אחרי עשרים דקות שסבלתי בשקט, הדלקתי את האור וסימנתי לו שידבר בשקט. זה עזר לכמה דקות אבל זמן לא רב אחרי מצאתי את עצמי שוב מתעורר משיחת הטלפון המוזרה. שמתי מוסיקה והלכתי לישון.

בשבע בבוקר נידנוד של השמיכה העיר אותי וראיתי מולי את לא אחר מהמלווה של הסוסים שעשה לי השכמה מוקדמת כי הוא רצה לחזור מוקדם הביתה.

בהתחשב בזה שבימים הקודמים לא יצאנו לפני השעה תשע בבוקר, לא ראיתי שום צורך בלקום מוקדם.

התעלמתי ממנו וחזרתי לישון. אחרי עשרים דקות שוב חזר הבחור להעיר אותי, והפעם עם יותר אגרסיביות. גם הפעם לא ויתרתי, הזכרתי לו את שיחת הטלפון שלו באמצע הלילה וחזרתי לישון. אחרי עשרים דקות נוספות שוב אותו סיפור ובהדרגה הבחור נהיה עצבני יותר ויותר.
המשך קריאה …

אין תגובות »

שבע ועשרים במסעדה של שרה, Song In The Mountain בסונגפן. שרה כבר שם אך הנהג עוד לא הגיע. זה המקום לציין את המקום לטובה. בניגוד למטבח של אמה, ממנו קיבלתי רושם ראשוני רע, שרה בחורה אדיבה וצנועה. האוכל זול והעמלות שהיא לוקחת הן צנועות אם בכלל.

על כרטיס הטיסה היא לא רצתה לקחת עמלה וטענה שהיא כלולה במחיר. את הנהג היא השיגה במחיר שלא הייתי מוצא במקום אחר ככל הנראה, בטח שלא במטבח של אמה. אפשר להזמין אצלה כרטיסי טיסה, רכב לשמורת חואנגלונג, לנמל התעופה ולאתרים אחרים במחיר זול יחסי, אפשר לעשות אצלה כביסה וכמובן לאכול, בזול. יש אוכל מערבי כמו פסטות , המבורגר (בקר או יאק), פיצות ועוד. בדרך כלל אני לא נוהג לפרט על מקומות טובים שביקרתי, אבל סונגפן הוא מקום מיוחד שכן זה המקום הראשון שבו נתקלתי במונופול עם יחס קר ואדיש מגורמים מרכזיים שאחראים על מוקדי התיירות בעיר (מארגן טרק הסוסים והמטבח של אמה).
המשך קריאה …

אין תגובות »

במיקס הוסטל משכירים אופניים בעשרים יואן ליום. יש להם אופני עיר ואופני הרים לבחירה. לכל אחד היתרונות שלו - לאופני ההרים הגלגלים וההילוכים, ולאופני העיר הסלסה מקדימה.

באותו יום רציתי לשלוח חבילה לישראל, אז אופני העיר עם הסלסלה התאימו יותר.

לאחר שקיבלתי הכוונות מצד מקומיים, מצאתי לבסוף סניף דואר של China Post ממנו יכולתי לשלוח חבילה. המחיר היה גבוה במיוחד. למעלה מ-700 יואן (כ-350 ש”ח) למשלוח בדואר אוויר של 1.5 ק”ג ולמעלה מ-200 יואן (כ-100 ש”ח) לחבילה בדואר קרקעי (חודשיים עד שמגיעה לארץ). בחרתי באופציה הזולה, קיבלתי קופסה מקרטון שעליה רשמתי את הפרטים ושלחתי את החבילה לדרכה. אם הייתי יודע שהמחיר כ”כ גבוה לפני, הייתי זורק חלק מהדברים לפח. בסופו של דבר, לא ממש משתלם לשלוח דברים זולים מסין לארץ, ולפחות לא במשקלים שבאזור הקילוגרם אחד או שניים. אולי יש דרך זולה יותר, אבל לא מצאתי.
המשך קריאה …

אין תגובות »

ביקור במקדש ווחואו, חנויות מטיילים והרחוב הטיבטי הסמוך.

בכניסה למקדש ווחואו נמצאת קופת הכרטיסים, אבל כדי להיכנס לפארק ווחואו אין צורך לרכוש כרטיס כניסה, הדרישה לכרטיס תהיה בהמשך, ולכן לא כדאי לנסות לתחמן כי בסך-הכל תחזרו בחזרה לקופה בהמשך הדרך. אחרי חמש דקות של הליכה מהכניסה לפארק ביקש ממני אחד השומרים את כרטיס הכניסה וכשגילה שאין לי, ליווה אותי אחד מחבריו בחזרה לקופת הכרטיסים כדי שאקנה כרטיס (יש הנחה לסטודנטים).

הפארק של מקדש ווחואו הוא מקום חביב. אפשר לשרוף בו שעתיים עד שלוש שעות. מעבר למקדש שנמצא במקום, יש שבילי הליכה מיוערים. אחד מהם הוא מעגלי ועובר בתוך חומה מסתורית שבמרכזה נמצא גן של עצי בונסאי. בתוך הפארק יש אזור שבו ניתן לשלם עבור תחפושת סינית עתיקה, להיות קיסר לרגע, ולהצטלם. התשלום לא גבוה במיוחד. האטרקציה הזו מושכת בעיקר מבקרים סינים, שכן תיירים מערביים לא מרבים להגיע למקום.
המשך קריאה …

אין תגובות »