יומן מסע לעולם

הגיע היום לעזוב את ש’יאן. עזבתי את ההוסטל שבו שהיתי במהלך השבוע האחרון, שויואן (Shuyuan). ראיתי טובים יותר אבל אנשי הצוות נחמדים ועוזרים. יש להם ידע מספק באנגלית. במקום יש רק שני שרותים מערביים בלבד, מה שיכול להוות בעיה. גם המים החמים לא תמיד עבדו ומצאתי את עצמי רץ לקבלה כדי לבקש שידליקו את הדוד.

במקום יש פאב שמחלק בירות חינם בכל ערב. לא יצא לי לבדוק כי הייתי חולה. יש גם מיחם שאפשר לקחת לחדר ומים חמים ללא הגבלה - מתאים להכנת תה וארוחות אינסטנט. המקום מציע שרותי כביסה (6 יואן לק”ג). באשר לחדרים, אני ממליץ להתרחק מהחדרים במרתף המחניק והדחוס, לשלם עשרה יואן נוספים ולקבל מיטה בחדר של שישה בקומה העליונה. החדרים כוללים לוקרים.

מונית הסיעה אותי לתחנת האוטובוס הנוסע לנמל התעופה. האוטובוס יוצא ממול למלון מלודי בסמוך למגדל הפעמון בכל חצי שעה החל משש בבוקר ועד שש בערב. המחיר 27 יואן והנסיעה אורכת שעה. מונית ישירה לנמל עולה 150 יואן. כשהגעתי למקום בשעה 8:50 נהג מונית תפס לי את היד והוביל אותי למונית שלו שהייתה כבר מלאה בשלושה אנשים. המחיר שהוא ביקש היה 30 יואן ונראה היה שהוא מיהר לצאת לפני האוטובוס.
המשך קריאה …

אין תגובות »

קמתי בשבע בבוקר והוצאתי את התיקים לקראת המעבר למלון הזול (והמוזנח) יותר. קראתי לבעלי המקום כדי לעשות צ’ק אאוט. הבחור הנחמד שאל אותי למה אני עוזב כל כך מוקדם והסברתי לו שמצאתי מלון בחצי מחיר, ואני עוזב למרות שהחדר מצויין, הרבה יותר טוב מהמלון שאליו אעבור. מייד קיבלתי הצעה שלא יכולתי לסרב לה - להישאר בחדר בארבעים יואן במקום בשמונים.

התיקים חזרו לחדר ויצאתי רגלית לשערי השמורה.

מחיר כרטיס כניסה לשמורה הוא 220 יואן (170 לסטודנטים) בחודשים האחרונים בוטלה האפשרות להשתמש בכרטיס במשך יומיים ומי שמעוניין להיכנס פעמיים צריך לקנות שני כרטיסים. המחיר יקר מאד, גם אחרי ההנחה לסטודנטים.

בנוסף למחיר הגבוה יש להוסיף 90 יואן ליום עבור כרטיס נסיעה באוטובוס בתוך השמורה. המתחם מאד גדול ובלתי אפשרי ללכת ברגל לקצה השמורה ביום אחד (לבני אדם נורמלים).
המשך קריאה …

אין תגובות »

טרק רגלי של 14 ק”מ בפארק הלאומי ג’יואודז’איגו על הצלע התחתונה של ה-Y.

הכבישים ושבילי ההליכה בנויים בצורת האות Y כאשר הכניסה נמצאת בנקודה התחתונה ביותר ואורך הצלע התחתונה 14 ק”מ. חסכתי את 90 היואנים עבור כרטיס אוטובוס יקר והתחלתי ללכת רגלית במעלה ההר.

בכניסה התעניינתי לגבי מזון ושתיה לאורך הקטע ונאמר לי שלא קיימים דוכנים מזון ושתיה לאורך כל 14 הקילומטרים, ידיעה מטרידה במיוחד. אוכל ליום שלם היה לי וחזרתי מייד כדי להצטייד בשתיה נוספת. בסך הכל כשלושה ליטרים של מים.

בכניסה לשמורה לא הבינו למה אין לי כרטיס אוטובוס ולאחר הסברים הצלחתי להכנס. מטיילים בודדים הולכים ברגל בדרך זו. הרוב המוחלט עולה על האוטובוסים. כך מצאתי את עצמי לגמרי לבד בשבילים של השמורה, חווייה מדהימה כשלעצמה. ההליכה במעלה ההר אינה קשה במיוחד. ארבעת הקילומטרים הראשונים אינם מעניינים. שבילי עץ מכוסים ברשתות מתכת עוברים בתוך יער לצד נחל שקט. מידי פעם מופיעים מפלים קטנים ולא מעניינים.
המשך קריאה …

אין תגובות »