ב-7:30 בבוקר לערך הגענו לפינגיאו. עוד לפני שהגענו תפס אותי לשיחה אדם סיני מבוגר, הסביר לי איפה לרדת ונתן לי מידע על המשך הדרך שלי אחרי פינגיאו, הכל בסינית כמובן.
כבדרך אגב אחרי השיחה שלנו הוא סיפר לי שהוא בעל הוסטל בפינגיאו והוא מזמין אותי לבדוק את החדר אחרי שסיפרתי לו שעדיין אין לי מקום שהוזמן מראש. להצעה של הסעה חינם מתחנת הרכבת ועד למרכז העיר העתיקה לא יכולתי לסרב, מה גם שההוטסל שלו הופיע ברשימה ההוסטלים שלי לפינגיאו.
הגענו להוסטל בכלי רכב טיפוסי לפינגיאו - רכב קטן שדומה מאד לרכבים הקטנים ממגרשי הגולף. אחרי מיקוח קל מחיר החדר שהיה לפי הגדרה דורמס 70 יואן ירד ל60 יואן. החדר באופן מפתיע היה ברמה שלא מביישת מלון איכותי. שתי מיטות, טלוויזיה, מזגן עם שלט, שרותים (מערביים!) צמודים ומקלחת עם מים חמים. חשבתי שאני אקבל חדר דומה לזה שקיבלתי בבייג’ינג אבל בפועל רק שניים חולקים חדר זו עליית מדרגה. החסרון של החדר הוא שהמנעול מבחוץ כלומר אי אפשר לסגור את הדלת בלי לחסום את הכניסה לשותפים בחדר. כל ההוסטל התאפיין ברוח האווירה הסינית העתיקה - מנורות אדומות ויריעות בד על כל דלת כך שגם אם הדלת לא סגורה זה לא נורא.


עברית
English































