יומן מסע לעולם

15-01-2007, שני

קמתי בבוקר ונזכרתי שאני צריך לעבור בבנק. 300$ בהמחאות נוסעים הפכו לכמה אלפי בהטים. נהג הטוק טוק (30 בהט) החביב שבשרותיו השתמשתי גם בהמשך המתין בסבלנות מחוץ לבנק דקות ארוכות עד שיצאתי, והחזיר אותי למלון. ברחוב שבו נמצא המלון יש מספר מונומנטים והחלטתי ללכת ולבדוק אותם. עשיתי צ’ק אאוט והשארתי את התיק הגדול בקבלה.

קוראט היא עיר גדולה וסואנת וכמות המכוניות בהשוואה לקנצ’נבורי גדולה מאד. למרות זאת חיפשתי מקום שבו אפשר לשכור קטנוע (אוטומטי). לצערי התברר לי שבכל העיר לא יהיה ניתן למצוא להשכרה אף לא קטנוע אוטומטי אחד. לא הועילו ההסברים של אחד מבעלי החנויות על גיר רגיל. עיר עם כ”כ הרבה תנועה ועוד כאשר הנסיעה היא מצד שמאל של הכביש, יחד עם נסיון של יומיים רכיבה על כבישים בלבד אינם מתכון טוב ללמוד משהו חדש. אולי בהמשך.

המשך קריאה …

אין תגובות »

31-01-2007, רביעי

אני נמצא עכשיו בבונגלו מרוחק, גבוה מאד בהרים וקרוב לגבול עם בורמה מתחת לשתי שמיכות פוך ושתי שמיכות צמר עם מעיל, חולצת אנגורה וכובע צמר וקופא רק מלהוציא אצבע החוצה. הסוללות הנטענות שלי (AA NiMH) שבקו חיים מהקור הכבד, כנראה בין אפס לשלוש מעלות.

הגסטהאוס מרוחק מהציביליזציה ולא מחובר לחשמל. בגלל ריחוק המקום לא חיברו אותו לחשמל, והממשלה סיפקה לבעל הגסטהאוס קולטי שמש שמאפשרים לו להפיק חשמל עבור מספר נורות לכמה שעות בערב, אף לא אחת מהן נמצאת בבונגלו (200 בהט ללא שירותים. במאוורר אין צורך).

המשך קריאה …

תגובה אחת »

06-02-2007, שלישי
הימים בצ’יאנג מאי עברו באיטיות. קמתי כל יום מאוחר והספקתי מעט יחסית. טיולי חצי יום על אופנוע והרבה קניות. זו העיר לעשות קניות למרות שמחירים באמת טובים מגיעים רק אחרי מיקוח.

גם באותו יום קמתי מאוחר, וסידורים בבנק משכו את היציאה לכיוון האזור התיירותי ביותר ליד צ’יאנג מאי, סמוך לעיר מה רים. חוות סחלבים, חוות פרפרים וחרקים, חוות נחשים, בית ספר לקופים ומחנה פילים. כולם נמצאים על אותו כביש במרחק של כארבעים דקות נסיעה מצ’יאנג מאי.

המשך קריאה …

תגובה אחת »

היה לי יום שלם להעביר בסונגפן. קמתי מאוחר, לקראת השעה עשר. תחבורה בעיר בתקופה שאחרי רעידת האדמה זה לא הדבר האידיאלי. רוב האוטובוסים יוצאים מוקדם על הבוקר וקשה לחזור אל העיר בשעה נוחה.

הלכתי למסעדה של Sarah שנמצאת ממש ליד המטבח של אמה. בימים האחרונים אכלתי אצלה ארוחת ערב. הבחורה נחמדה מאד בניגוד לזו במטבח המתחרה, וגם האוכל זול יותר. הגעתי על הבוקר כדי לתת לה שק כביסה (15 יואן לשק של 1.5 ק”ג). עוד בערב קודם היא אמרה שתצייר לי מפה של טרק לכיוון ההר הסמוך, לבית הטיבטי בראש ההר ולמקדשים סינים בהרים הסמוכים.

הטיפוס אל הבית הטיבטי אמור לארוך כשעתיים. משם אפשר להאריך את המסלול להרים סמוכים שם נמצאים מקדשים סיניים, בסך הכל כארבע שעות הליכה.
המשך קריאה …

אין תגובות »

כבר בשעה שמונה בבוקר חיכו שני סוסים מול המשרד של מארגן הטרקים. בשעה שמונה וחצי התארגנתי על מי שתיה ויצאנו לדרך.

רגע לפני שיצאנו המארגן הפתיע אותי כשהוא סיפר לי שנישן בבית טיבטי בשני הלילות במקום באוהלים מהסיבה שאין טעם להקים אוהל לבן אדם אחד וקר מאד בלילה. זה לא ממש שכנע אותי אבל היה כבר מאוחר מידי בשביל להתחרט. מייד הבנתי שמסלול מעגלי לא יהיה כאן ונחזור על עקבותינו בפניית פרסה, אחד הדברים המאוסים עלי במיוחד בשל הנוף שחוזר על עצמו.

עלות הטרק הנ”ל קפצה כלפי מעלה בחודשים האחרונים ל-160 יואן ליום פלוס עמלה למארגן ובסך הכל 520 יואן לשלושה ימים שכוללים לינה וארוחות צמחוניות בבית טיבטי. במהלך הטרק נעלה מגובה של 3500 מטר ועד לגובה של 4800 מטר.
המשך קריאה …

אין תגובות »

ביום השני יצאנו מהבית הטיבטי אל הר הקרח. רוב הדרך נעשתה ברכיבה על הסוסים, אך הדרך חזרה שלמעשה חזרה על עצמה הייתה בחלקה הראשון ברגל. המוביל טרח לבשר לי בכל הזדמנות שהסוסים עייפים ולכן את הירידה במדרונות התלולים נלך ברגל. בסך הכל הירידה מההר ארכה למעלה משעה ולאחריה עלינו שוב על הסוסים.

העליות במדרון אל עבר הר הקרח היו תלולות מאד בחלקן, אך מכיוון שהסוסים הלכו כל כך לאט, לא הרגשתי בקושי ברכיבה.

הנופים על הדרך מקסימים. בין הרים ירוקים ולאורך הנחל, אותו הסוס חוצה לעיתים ומנצל את ההזדמנות להשלים נוזלים חסרים. על שבילים שחלקם סלולים ורובם דרכי עפר מלאי חצץ, חול ובוץ. על השבילים הופיעו מעת לעת יאקים מרשימים שברחו הצידה כאשר הסוס התקרב. בכל זאת, נאמר לי שהם מסוכנים ומסוגלים אפילו לתקוף את הסוסים ולכן יש להיזהר מהם.

מזג האוויר שהחל כקריר ואפרורי בבוקר התחמם והתבהר לקראת הצהריים, אך ככל שעלינו אל עבר פיסגת ההר, האוויר התקרר עד שנהיה קר מאד.
המשך קריאה …

אין תגובות »

בשעה ארבע לפנות בוקר, לקראת חמש התעוררתי למשמע רעשים משונים. הסתבר שהמלווה של הסוסים החליט לערוך שיחת נפש עם החברה שלו במשך שעה ארוכה דווקא בשעה המוזרה הזו. אחרי עשרים דקות שסבלתי בשקט, הדלקתי את האור וסימנתי לו שידבר בשקט. זה עזר לכמה דקות אבל זמן לא רב אחרי מצאתי את עצמי שוב מתעורר משיחת הטלפון המוזרה. שמתי מוסיקה והלכתי לישון.

בשבע בבוקר נידנוד של השמיכה העיר אותי וראיתי מולי את לא אחר מהמלווה של הסוסים שעשה לי השכמה מוקדמת כי הוא רצה לחזור מוקדם הביתה.

בהתחשב בזה שבימים הקודמים לא יצאנו לפני השעה תשע בבוקר, לא ראיתי שום צורך בלקום מוקדם.

התעלמתי ממנו וחזרתי לישון. אחרי עשרים דקות שוב חזר הבחור להעיר אותי, והפעם עם יותר אגרסיביות. גם הפעם לא ויתרתי, הזכרתי לו את שיחת הטלפון שלו באמצע הלילה וחזרתי לישון. אחרי עשרים דקות נוספות שוב אותו סיפור ובהדרגה הבחור נהיה עצבני יותר ויותר.
המשך קריאה …

אין תגובות »