יומן מסע לעולם

טרק רגלי של 14 ק”מ בפארק הלאומי ג’יואודז’איגו על הצלע התחתונה של ה-Y.

הכבישים ושבילי ההליכה בנויים בצורת האות Y כאשר הכניסה נמצאת בנקודה התחתונה ביותר ואורך הצלע התחתונה 14 ק”מ. חסכתי את 90 היואנים עבור כרטיס אוטובוס יקר והתחלתי ללכת רגלית במעלה ההר.

בכניסה התעניינתי לגבי מזון ושתיה לאורך הקטע ונאמר לי שלא קיימים דוכנים מזון ושתיה לאורך כל 14 הקילומטרים, ידיעה מטרידה במיוחד. אוכל ליום שלם היה לי וחזרתי מייד כדי להצטייד בשתיה נוספת. בסך הכל כשלושה ליטרים של מים.

בכניסה לשמורה לא הבינו למה אין לי כרטיס אוטובוס ולאחר הסברים הצלחתי להכנס. מטיילים בודדים הולכים ברגל בדרך זו. הרוב המוחלט עולה על האוטובוסים. כך מצאתי את עצמי לגמרי לבד בשבילים של השמורה, חווייה מדהימה כשלעצמה. ההליכה במעלה ההר אינה קשה במיוחד. ארבעת הקילומטרים הראשונים אינם מעניינים. שבילי עץ מכוסים ברשתות מתכת עוברים בתוך יער לצד נחל שקט. מידי פעם מופיעים מפלים קטנים ולא מעניינים.

השביל בסופו של דבר נחתך על ידי כביש. משם אפשר לחצות את הכביש ולהמשיך בשביל ההליכה או לעשות עיקוף קטן ולהמשיך כמאתיים מטרים שמאלה על הכביש אל מקדש זארו. כשהגעתי למקום המקדש היה סגור, וממילא מדובר במקדש לא גדול במיוחד. שווה להגיע למקום רק בשביל הנוף ההררי המדהים שנשקף משם. הרים מצופי ברושים ועצים ירוקים אחרים יוצרים מחזה שאסור לפספס.

המשך השביל הופך למעניין כאשר מגיעים לאגמים הראשונים. משם השמורה הופכת ליפה יותר ויותר ככל שהמשכתי ללכת. רוב השבילים עוברים בתוך יער מוצל והשמש אינה מצליחה לחדור אל בין הענפים, אך קטעים שונים עוברים מתחת לשמש הקופחת וכדאי להצטייד בכובע וקרם הגנה.

המסלול מסתיים במפלים שנמצאים במרכז השמורה. הקצב שבו הלכתי היה רגוע במיוחד. עשיתי הפסקות בכל מקום שרציתי. מספר התיירים הסינים שפגשתי בדרך היה קטן מעשרים, וגם אלו הלכו בכיוון ההפוך, במורד ההר. עומס התיירים נגלה רק בקילומטר האחרון בסמוך למפלים, אבל זה כבר לא הפריע לי. בשעה ארבע וחצי אחר הצהריים עליתי על האוטובוס המוביל לכיוון הכניסה. כרטיס לא היה לי אבל לאף אחד לא היה אכפת. את הכרטיס בודקים בעיקר באוטובוסים העולים במעלה ההר ולא בדרך החוצה.

לסיכומו של יום, מאד מומלץ בתור טיול ביום שני, אבל אם יש לכם רק יום אחד בשמורה, הצלע הימנית יפה מעט יותר וגם אותה אפשר ללכת ברגל כדי להמנע מעומס התיירים הסינים.

השמורה מדהימה. ציפיתי ליותר וקצת התאכזבתי לאור התאורים של הלונלי פלנט אבל זה מקום שאסור לפספס. מי שכבר מגיע לאזור יעשה טעות חמורה אם ינסה לחסוך את דמי הכניסה הגבוהים. התמונות מדברות בעד עצמן.

תמונות נוספות משמורת הטבע ג’יואודז’איגו המדהימה יפורסמו בקרוב. יש לי אלפי תמונות מהמקום אז כדאי להמתין בסבלנות.

מאמר זה פורסם בתאריך 21-09-2008 בשעה 11:39 ושייך לנושאים יומן מסע 2008, מחוז סיצ'ואן, סין, שמורת ג'יואודז'איגו, שמורת טבע. ניתן לעקוב אחר תגובות למאמר זה באמצעות הפיד RSS 2.0. באפשרותך להשאיר תגובה, או טראקבק מהאתר שלך.