יומן מסע לעולם

ביום האחרון בבייג’ינג חיכתה לי רכבת לפינגיאו, העיר הסינית המפורסמת בזכות העיר העתיקה והבתים הסינים ההיסטוריים שיחודיים כל כך רק לה.

גם באותו יום שכרתי אופניים ולו רק כדי לסדר סידורים לא צפויים וקניות אחרונות בעיר הגדולה. כל השבוע בבייג’ינג, השבוע הראשון של ספטמבר, היה חם באופן מפתיע. אבל ביום האחרון הסתיו החל להראות את אותותיו וגשם קל החל לרדת. במלון Far East איפשרו לי לאחסן את התיקים בחדר מיוחד עד לרגע העזיבה. אני אנצל את ההזדמנות ואספר קצת על ההוסטל, שלמרות שנקרא מלון הוא לא בדיוק כזה. המבנה עצמו נראה טוב, מושקע ושמור. מחירי החדרים גבוהים לטעמי אך המצב זהה בכל בייג’ינג. עבור מיטה בדורמס בחדר של ארבע מיטות במרתף שילמתי 80 יואן. גם זה בזכות שעשיתי הזמנה מראש דרך האינטרנט. האולימפיאדה מקפיצה כאן מחירים וכדי להישאר מעבר לשלושה ימים כמעט והייתי צריך להתחנן שישאירו לי את מחיר ההזמנה ולא יקפיצו את המחיר ל 120 יואן. ההרגשה הלא נעימה שקיבלתי גרמה לי לחשוב פעמיים אם כדאי לחזור לשם שוב. הפקידים בקבלה דוברים מעט אנגלית ובוודאי שלא אנגלית שוטפת. גמישות במחירים לא תמצאו שם ואפילו להפך. מחירי הטיולים המאורגנים יקרים. המיטות בדורמס לא מצדיקות את המחיר, המזרן דק מאד והמיטה קשיחה. בקומה הראשונה יש דורמס יקרים יותר עם מזרן עבה יותר אך החדר קטן והמיטות של קומותיים בניגוד למרתף.

לטובת המקום יאמר שחלק מאנשי הקבלה נחמדים, תלוי על מי תיפלו. יש מקלחות משותפות עם מים חמים, יש שרותים מערביים (תא אחד בלבד - הימני ביותר. היתר הם בסגנון של חור באדמה). המקום די נקי אך לא מחליפים מצעים במיטות כל יום. יש מטבחון חופשי עם  מקרר ומכונות כביסה לשימוש עצמי (בתשלום) וגם מיקרוגל וקומקום להרתחת מים. בקומת המרתף תמצאו פאב עם שולחן פול. מהעבר השני של הכביש נמצא חלקו השני של ההוסטל. אם תיכנסו לחצר תגלו בחדר השמאלי שני מחשבים עתיקים עם אינטרנט חינם לכל דורש. בסך הכל זה נראה כמו הרע במיעוטו לטיילים דלי תקציב שמחפשים תנאים בסיסיים. אגב, Leo Hostel שנמצא בהמשך של אותו חוטונג שהיה ברשימת האפשרויות שלי הוא זול יותר אך לבסוף נפסל בעקבות שמועות על חדרים מלוכלכים. לא בדקתי.

עשיתי צ’ק אאוט, הפקדתי תיקים ויצאתי לרכיבה אחרונה. באותו יום התברר לי שהלך כרטיס 8 ג”ב לעולמו על כל החומר שהיה עליו, כלומר הרבה מאד… בחדר האינטרנט החינמי מצאתי את מישל שעוסקת בעיקר בהזמנות של כרטיסי טיסה וטיולים  אבל עזרה לי מהצד להפעיל סוף סוף את הסים הסיני המקומי שקניתי. והנה עוד טיפ קטן: אם אין לכם ידע בסינית אל תקנו כרטיס סים ותצפו שהוא יעבוד. צריך להפעיל אותו באמצעות קוד לא ברור ובלי הפעולה הכביכול פשוטה הזו לא תבינו למה כל השיחות שלכם מתנתקות לפני שהתחילו.

נהג המונית שאסף אותי מהרחוב הראשי הפעיל מונה. זו למעשה הייתה המונית הראשונה  והאחרונה שלקחתי בבייג’ינג. אחרי כעשרים דקות הגענו לתחנת רכבת מערב. המחיר לפי מונה 20 יואן. לא יקר במיוחד.

אל הרכבת מומלץ להגיע כחצי שעה לפני שעת היציאה. היא יוצאת בזמן ותהליך העליה וההתארגנות לוקח זמן. הכרטיס שלי עלה 130 יואן מבייג’ינג לפינגיאו. דרגש קשיח. העליון מבין שלושה. לגבי דרגשים / מיטות במחלקת ה Hard Sleeper כדאי לדעת שאין תאים סגורים. בכל תא יש שישה דרגשים ולכל אחד היתרון שלו. החסרון הגדול של העליון הוא הרגשת הקלסטרופוביה שחווה כל מי שנכנס אליו בפעם הראשונה. אי אפשר לשבת מבלי לדפוק את הראש בתיקרה. אפשר לשכב ולהטות את הראש ממש מעט כלפי מעלה. היתרון הוא שהוא נמצא בקו ישיר אל מדף התיקים כך שאפשר לגשת לתיק מבלי לצאת מהמיטה. בדרגשים האמצעי והתחתון אין בעיה לשבת ולקרוא ספר. אני ממליץ להמנע מדרגש עליון.

השינה על הדרגשים לא נוראה כל כך. המזרן נוח ברמה סבירה למרות שהוא קשיח. מסופק סדין, שמיכת פוך וכרית.

מאמר זה פורסם בתאריך 7-09-2008 בשעה 16:18 ושייך לנושאים אופניים, בייג'ינג, יומן מסע 2008, סין, רכבת לילה. ניתן לעקוב אחר תגובות למאמר זה באמצעות הפיד RSS 2.0. באפשרותך להשאיר תגובה, או טראקבק מהאתר שלך.