יומן מסע לעולם

10-03-2007 עד 12-03-2007, שבת עד שני

כל הנסיונות שלי לדחות את הטיסה בשבוע ימים עלו בתוהו. נאמר לי שהטיסות מלאות עד סוף אפריל ובכך העניין הסתיים.

את שלושת הימים האחרונים העברתי בקניות. היום הראשון הוקדש כמעט במלואו לקניון המיוחד מסוגו - פנטיפ פלאזה (Pantip Plaza) אשר נמצא בסמוך לשוק פארטונם. בקניון אפשר למצוא מכל הקשור למחשבים והיי-טק. מחשבים ניידים, מחשבי כף-יד, חלקי מחשב, והרבה הרבה עזרים למחשב.

תמונות מהימים האחרונים בבנגקוק

טיפים לקניות בפנטיפ פלאזה

1. המחירים לא זהים בכל החנויות ובדרך-כלל אפשר למצוא מציאות בקומה שלישית ורביעית.

2. הקניון בן חמש קומות, לא כולל קומת קרקע. הקומה החמישית היא חנות אחת ענקית והמחירים בה לא זולים.

3. כדאי לשים לב שרוב מכשירי החשמל בתאילנד מגיעים עם שקע אמריקאי וצריך מתאם כדי להשתמש בהם בישראל.

4. זמן מומלץ לחובבי המחשבים הוא בין שלוש שעות ועד חצי יום.

5. על חלק מהמקלדות מופיעות אותיות בתאילנדית ועל כולן אין עברית. במקום קונים תאילנדים ולכן תמיד יש לבדוק אם המכשיר יוכל לתמוך בעברית.

שוק צ’אטוצ’אק - שוק סופשבוע

את היום השני העברתי בשוק עצום שנקרא צ’אטוצ’אק. זהו שוק סופשבוע הפועל רק בימים שבת וראשון ואין מה לחפש שם בימים אחרים. השוק מתפרש על רחובות רבים עם אלפי, אם לא עשרות אלפי, דוכנים. אפשר למצוא בו בגדים, נעליים, מזכרות ואפילו יש אזור שלם לחיות (כלבים, דגים טרופיים, תוכים, איגואנות, נחשים, צבים, קיפודים, סנאים, ומה לא…). אפשר למצוא דברים מיוחדים בזול, אבל לפעמים המחירים לא זולים בכלל.

צ’יינה טאון

ביום השלישי לקחתי סירה לצ’יינה טאון על הבוקר (18 בהט). המחיר דומה לזה של אוטובוס ציבורי והמזח נמצא במרחק של רבע שעה הליכה מרחוב קאו סאן. בצ’יינה טאון מצאתי בעיקר זבל שמיובא מסין והמחירים לפעמים יקרים מאד. בכל זאת, אפשר למצוא שם דברים מיוחדים.

שוק בו בה - בגדים בזול

בעקבות האכזבה מצ’יינה טאון הקטנטונת, נסעתי בפעם השניה לשוק הזול ביותר בבנגקוק, שוק בו בה (Bo Be). במקום נמצאים עסקים שמוכרים בכמויות לחנויות רגילות, ואם תמצאו מוכרת נחמדה תוכלו לרכוש גם חתיכה או שתיים במחיר השווה לכל נפש ולעיתים קרובות במחיר מצחיק. הבעיה היא שקשה לעבור על הסחורה ואפשר לשכוח מלמדוד בגדים במקום.

השוק מורכב מחמישה רחובות אשר בינהם מתחבאות החנויות. ישנם כמה סוגים של חנויות וכולם משתמשים במילת הקסם כדי לבטל כל אפשרות למיקוח - “Wholesale” (מכירה בסיטונאות). כשביקשתי הנחה ושמעתי את המילה הזו ידעתי שחבל על הזמן של המיקוח, אלא אם כן קניתי מספר פריטים ואז יש מצב להנחה.

טיפ: אם הגעתם בשוק זה לחנות שנראית כמו מחסן, סביר להניח שמדובר בעסק המוכר לחנויות אחרות. קיים סיכוי גבוה שידרשו מכם לקנות כמות גדולה מאותו מוצר, כמו תריסר או חצי תריסר במחיר מצחיק. אם המוכר נחמד הוא יתן לכם לקנות גם יחידה אחת, אבל אין טעם להתווכח.

בסמוך לשוק נמצא מגדל גבוה בן חמש קומות שמכיל חנויות בגדים מכל הסוגים במחירים נמוכים, אבל לא תמיד הם הכי זולים. הבניין נקרא Bo Be Tower והיתרון שלו הוא המלאי העצום ועצם העובדה שהוא קניון ענקי עם חנויות שאפשר למדוד בהן את הבגדים.

טיפ לגבי מידות בגדים בתאילנד

1. תאילנדים הם אנשים נמוכים לרוב ולכן רוב הבגדים אינם מתאימים לבן-אדם נורמלי בגובה 1.80 מ’. כך למשל רוב חולצות הטי הן בגודל מדיום M, או בגודל פריסייז F. האחרון נמצא בין מדיום ללארג’ ולכן עדיין קטן.

2. חולצות צווארון קטנות במקרים רבים מהמידות שאנו רגילים אליהן בארץ. מצאתי את עצמי קונה חולצות XL במקום L כי לארג’ היה קטן.

3. בכל המדובר בחולצות צווארון עם שרוול ארוך יש למדוד לפני הקניה ולבדוק שהשרוולים לא קצרים מידי.

4. כשקונים מכנסיים יש לשים לב שהאורך של השרוולים לא קצר מידי או ארוך מידי.

5. במידות מכנסיים יש הרבה טעויות במיוחד בשווקים. לפני קניה כדאי למדוד או לפחות לקחת סרט מידה ולוודא שהרוחב הוא כפי שמוצהר על התווית.

6. במקומות מסויימים מוכרים בגדים יד-שניה. המוכרים אינם מסתירים עובדה זו כששואלים אותם, אבל זה לא תמיד ברור לטייל המצוי ולכן אם משהו נראה חשוד כדאי לשאול.

7. אם המחיר זול מידי כדאי לוודא שלא מדובר בסחורה פגומה כמו למשל תפירה עקומה, כתמים או פגמים אחרים.

הכי חשוב: תמיד להתמקח עם חיוך וברוח טובה. אף אחד לא חייב לכם שום דבר ואם תגרמו למוכר להרגיש כמו רמאי או שקרן, תמצאו את עצמכם מהר מאד מחוץ לחנות ועם טעם רע בפה לזה שיבוא לקנות אחריכם.

שעות אחרונות בקאו סאן

את השעות האחרונות שלי בבנגקוק העברתי באזור הקאו סאן וצילמתי מעט תמונות.

בחזרה לישראל - סוף יומן מסע

עזבתי את בנגקוק במיניבוס מיוחד לשדה התעופה שאסף אותי בשלוש וחצי לפנות בוקר. המחיר 120 בהט. מונית הייתה עולה פי שתיים. בצער רב עזבתי אחרי כחודשיים של הרפתקאות וחוויות של אולי פעם בחיים. אני עוד אחזור לשם יום אחד.

הטיסה מתאילנד יצאה כמתוכנן ונחתה בקייב שבאוקראינה. לא היה קר כמו שהיה כשהגעתי. המטוס מקייב לישראל המריא בזמן. כשהגעתי לתל-אביב באמצע מרץ נזכרתי פתאום שעדיין חורף בישראל. גשם טיפטף בחוץ והיה קר.

זהו סוף יומן המסע שלי לשנת 2007.

 

מאמר זה פורסם בתאריך 12-03-2007 בשעה 18:32 ושייך לנושאים בנגקוק, הפלגה, יומן מסע 2007, מרכז תאילנד, מרכזי קניות, קאו סאן, קניון פנטיפ פלאזה, שווקים, שוק בו בה, שוק צ'אטוצ'אק, תאילנד. ניתן לעקוב אחר תגובות למאמר זה באמצעות הפיד RSS 2.0. באפשרותך להשאיר תגובה, או טראקבק מהאתר שלך.