יומן מסע לעולם

26-02-2007, שני
היום האחרון בשמורת קאו סוק לא היה מתוכנן. בערב שלפני גיליתי ששכחתי חלק קטן מהאוזניות שלי שנפל כנראה בביקתה הצפה. טלפון אין שם, ורק דרך השמורה הצלחתי ליצור עם האתר קשר במכשיר הרדיו. מסתבר שהחלק האובד נמצא אך הייתי צריך להישאר יום נוסף עד שיגיע בחזרה מהאגם.

טרק רגלי שקט בקאו סוק

באותו יום יצאתי למסלול השני בשמורה. קצר יותר, שקט יותר, לנקודות מספר שמונה ותשע. נקודה שמונה קרובה יחסית (מרחק של 2 ק”מ) ונותנת נקודת תצפית פנורמית על הג’ונגל.

תחילת הדרך סלולה ורצופה במדרגות. הדרך עוברת ממש בתוך הג’ונגל ורק שישה אחוזים מאור השמש מצליח לחדור מבעד לענפים הסבוכים. פרפרים רבים מציפים את השביל אבל חיות אחרות קשה לזהות. מידי פעם נתקלתי בלטאה או שתיים שעשו את דרכן במהירות דרך העלים על האדמה ומקולות הצרצרים הרבים קשה היה להימלט.

 

לאחר כחצי שעה הגעתי לגשר עץ רעוע. שלט שהיה תלוי מעליו סימן שאינו יכול להכיל למעלה מעשרה אנשים. מעבר לגשר נשמעו קרקורי קרפדות וצפרדעים. לאורך כל הדרך לנקודת התצפית היו שלטים שנתנו פיסת מידע על החי והצומח שמסביב.

טיפוס במדרגות רבות נוספות הביא אותי לביקתה קטנה. משם שביל לא מסומן ממשיך במעלה ההר. המשכתי ללכת במשך כחצי שעה בשביל שנראה היה כאילו בעלי חיים כלשהם סללו אותו. מסביב רעשים לא מזוהים ולבסוף חזרתי חזרה כאשר תמו כל האפשרויות להמשיך והג’ונגל הפך לסבך בלתי עביר של עצים, שיחים קוצניים וצמחים אחרים.

מנקודה מספר שמונה אפשר לחזור היישר למרכז המבקרים, מה שיכול להקל על מי שרוצה לדלג על נקודה מספר תשע, אבל מטעה ומבלבל את מי שכן רוצה להמשיך. בדרך חזרה נמצאת נקודת תצפית על חזירי בר קטנים (Wild Boars) שמגיעים למקום כדי לשתות מים. הצלחתי לאתר אחד קטן רץ במהירות, ולמרות שהוא היה קטן מאד, כנראה שהיה מבוגר. השלט במקום מבהיר שזה זן מיוחד של חזירים קטנים.

דרך מטעה אל מקור המפלים

הדרך לנקודה מספר תשע, שם נמצא מקור כל המפלים, ארוכה ומטעה. יצאתי די מאוחר וכדי להספיק להגיע למקור המפלים ולחזור לפני שיחשיך הייתי צריך ללכת מהר. הדרך חוצה שש פעמים את הנהר ופעמים רבות נחלים קטנים. כדי לעבור מצד אחד לשני של הנהר צריך לדלג בין אבנים או לצעוד בתוך המים שעלולים להיות עמוקים בחלקים מסויימים. בכל פעם אחרי שחוצים את הנהר צריך לאתר את השלט המורה על המשך השביל, אבל לפעמים לא פשוט למצוא אותו. עשרים דקות לקראת סוף המסלול פגשתי במטייל מבוהל שהזהיר אותי מפני נחש ירוק גדול שעומד ממש על השביל כשלושים מטרים בהמשך. הסברתי לו שנחשים ירוקים בתאילנד לא ארסיים ואכן בהמשך ממש על השביל עמד לו נחש שמן גדול וירוק. כמעט דרכתי עליו אבל ברגע האחרון שמתי אליו לב. הנחש הירוק זכה לפגוש את המצלמה שלי מקרוב, נבהל וברח.

השיא בנקודה תשע לא מלהיב במיוחד. מפל בינוני עם מספר שלבים (11 שלבים לפי העלון ממרכז המבקרים), ובריכה קטנה מתחתיו.

The end of the trail at point number nine is not very exciting. A medium waterfall with a few levels (eleven levels according to the brochure from the visitors center), and a small poll beneath it.

חזרה מהירה לקראת חשיכה

את הדרך חזרה הייתי צריך לעשות במהירות. חלק מהקטעים שעברתי בהם היו צרים וחלקלקים, ועוד יותר הטרידה אותי העובדה שהייתי עלול לחצות את הנהר בחושך מוחלט. בהחלט לא מקום שכדאי ללכת בו בלילה. הפנס שהיה איתי נעלם באופן מסתורי עוד באותו יום, מה שהגביר את קצב ההליכה שלי אף יותר.

הדרך חזרה מבלבלת בצורה מפחידה. אם בדרך הלוך היו שלטים, בדרך חזור לא היו שלטים בכלל ועוד יותר קשה היה לאתר את המשכי השביל לאחר חציית הנהר. השלטים נמצאים רק בנקודת הכניסה ומצביעים על הכיוון ההפוך. לפחות שלוש פעמים איבדתי את הדרך והתחלתי ללכת בשבילים לא מסומנים ללא מוצא עד שנאלצתי לחזור.

רק כשהתחיל להחשיך הגעתי בחזרה למרכז המבקרים. לאורך כל ארבעת הקילומטרים שעוברים בדרך מסועפת, צרה ומפותלת אין מי שתיה או תאורה. מספר המטיילים שמגיע לנקודות שמונה ותשע קטן מאד יחסית לזה המגיע לשאר האתרים ולכן כדאי לצאת לדרך מוקדם ככל האפשר.

בלילה הודיעו לי שאף אחד לא חזר מהאגם עם החלק מהאוזניות שאבד לי ונאלצתי להמשיך לקאו לאק לקראת ההפלגה בספינה ללא החלק האובד.

 

מאמר זה פורסם בתאריך 26-02-2007 בשעה 12:09 ושייך לנושאים דרום תאילנד, זיקיות, חזירי בר, טרקים, יומן מסע 2007, מפלים, נחשים, פרפרים, שמורת טבע, שמורת קאו סוק, תאילנד. ניתן לעקוב אחר תגובות למאמר זה באמצעות הפיד RSS 2.0. באפשרותך להשאיר תגובה, או טראקבק מהאתר שלך.