יומן מסע לעולם

05-02-2007, שני

שוב קמתי מאוחר ותוכניות שהיו לי לבקר במחנה הפילים וחוות הנחשים נדחו. העיירה בו סאנג נמצאת לא הרחק מצ’יאנג מאי. בדרך ביקרתי במספר מפעלים שיושבים על הדרך.

מפעל ליצור משי בדרך לבו סאנג

התחלתי במפעל ליצור משי מתולעי משי. הכניסה חינם והמבקרים מקבלים הדגמה חיה של כל השלבים החל מהתצורה הגולמית של התולעים ועד לשלבי האריגה במכונות.

כל חוט משי מופק מכחמישים פקעות גלמים במקביל המושלכות לתוך סיר עם מים רותחים. נאמר לנו שהגלמים כבר מתים לפני זריקתם למים הרותחים כך שאינם סובלים מהתהליך. לפני הטבילה, הם מיובשים בשמש במשך יום שלם. כששמעתי על דרך המוות שלהם, לא היה לי ברור אם נגרם פחות סבל ביבוש למוות או בהרתחה. החוטים נגללים לסליל אחד ענק שמועבר למכונות האריגה. גם תהליך איסוף המשי וגם תהליך האריגה מתבצעים בעבודת יד ולא ע”י מכונה אוטומטית, מה שהופך אותם לשווים צפיה.

לאחר הצפיה בתהליך הפקת המשי מגיעים לחנות המפעל. המחירים שם לא זולים אבל יכולתי להעריך את המוצרים יותר לאחר שראיתי את המורכבות הרבה שבהפקה.

חנות ליצור תכשיטים

חזרתי אל הכביש הראשי והמשכתי משם אל חנות ליצור תכשיטים, הגדולה בתאילנד, שם אפשר לצפות בתהליך ההכנה ולראות מבחר עצום של תכשיטים מעוטרים באבני חן ויהלומים. המחירים בשמיים והאבנים לא מבורמה אלא מדרום אפריקה וברזיל. אסור לצלם במקום כדי למנוע העתקות ע”י מתחרים.

מפעל לצביעת מטריות

בהמשך הדרך הגעתי למפעל ליצור וצביעת מטריות, שם יושבים אמנים רבים ומציעים לצייר ציורים שונים בצבעים אקריליים על תיק חולצה או אפילו מכסה עדשה של מצלמה במחיר סימלי. כדאי להגיע עם חולצה מראש כי מחיר טי-שירט פשוטה בחנות אינו זול (190 בהט). האמנים מציגים דוגמאות שציירו ואפשר לבחור או לבקש משהו חדש על-פי הסגנון שאהבתם. תמורת חמישה עד עשרה שקלים קיבלתי ציור בצבעים אקריליים על תיק המצלמה שלי.

אזור צ’יאנג מאי

המשכתי לסייר באזור, על הדרך פגשתי תלמידים חוזרים בהסעות מאולתרות לבתיהם. נכנסתי לשוק מקומי עם בגדים זולים ודוכני שרצים כאשר המוכרים דאגו לתלות שלט קטן באנגלית המפרט מהו שם השרץ, או התולעת, ומשם בחזרה לקניון צ’יאנג מאי. המחירים לא זולים כמו בשווקים, אבל אפשר למצוא מציאות לא רעות בכלל. הקניון עצמו מזכיר קניונים בישראל ויש לו חניה תת-קרקעית. רק שבניגוד לחניונים התת-קרקעים שאנו רגילים אליהם בישראל, בחניון הזה כמעט ולא נראו מכוניות. אופנועים. מאות אופנועים חונים זה לצד זה ולא משאירים זכר למכוניות.

מאמר זה פורסם בתאריך 5-02-2007 בשעה 12:33 ושייך לנושאים אופנוע, יומן מסע 2007, צ'יאנג מאי, צפון תאילנד, שווקים, תאילנד. ניתן לעקוב אחר תגובות למאמר זה באמצעות הפיד RSS 2.0. באפשרותך להשאיר תגובה, או טראקבק מהאתר שלך.