תאילנד
לאוס
קמבודיה
סין
ויטנאם
פיליפינים
English
03-02-2007, שבת
באותו יום תכננתי לצאת לשמורת דוי אינטהנון (דוי אינתהנון), שם נמצא ההר הגבוה ביותר בתאילנד.
פסטיבל הפרחים
הכבישים הראשיים בצ’יאנג מאי היו פקוקים ומסתבר שהגעתי בדיוק ביום שבו התחיל פסטיבל הפרחים הססגוני שמתרחש מידי שנה. אלפי אנשים יצאו לרחובות לצפות במחזה של מיצגים על גלגלים עטופים במאות אלפי פרחים צבעוניים היוצרים פסלים חיים וכיתוב מפרחים.
השתחלתי עם האופנוע בין האנשים והמיצגים ויצאתי במהירות אל מחוץ לעיר.
מפעל לחריטה בעץ
לפני שהגעתי לשמורה עצרתי במפעל לחריטה בעץ. שם אמנים יוצרים פסלים ושלטים לדלתות בעבודת-יד. התוצר הסופי נמכר במחיר זול בהרבה ממה שאפשר למצוא בשווקים ובחנויות ואפשר לראות את האמנים בפעולה. משם המשכתי לשוק בגדים מרוחק, מאד זול ועשיתי שם קניות שעיכבו את התוכנית שלי לאותו יום בצורה די משמעותית.
שמורת הטבע דוי אינטהנון
ההר הגבוה ביותר בתאילנד נמצא במרחק של כתשעים קילומטרים מצ’יאנג מאי. העליה להר רצופה בפיתולים אך נראתה לי כמשחק ילדים בהשוואה לדרכים בסביבת מה הונג סון. כדאי להביא ביגוד חם מכיוון שככל שעולים כך הנסיעה נהיית קרה יותר.
בכניסה לפארק הלאומי דוי אינטהנון (Doi Inthanon) יש לשלם 400 בהט דמי כניסה (או 200 בהט לסטודנטים). המחיר גבוה ולכן כדאי לנצל את כל מה שיש לפארק להציע ולהגיע מוקדם. בדרך לפיסגה אפשר לבקר במספר מפלים שקרובים לכביש הראשי (כניסה ללא תשלום), בכפר קארן אחד ובפרוייקט המלכותי לחקלאות, למי שמתעניין בפרחים. לא היה לי זמן לבקר בכל המפלים. כדי להספיק להגיע לראש ההר לפני השקיעה, יצאתי לשני מפלים ולאחריהם ביקרתי בפרוייקט החלקאי המלכותי. מקום פסטורלי ומטופח מאד אך לא גדול במיוחד.
פגודות המלך והמלכה
גולת הכותרת נמצאת קרוב מאד לפיסגה. פגודות המלך והמלכה, שתי סטופות ענקיות, המתנשאות אל השמיים בפאר והדר, ויוצרות מחזה מרשים בסביבה ההררית. משם הדרך לפיסגה לא ארוכה. במקום יש גם גן מטופח. שתי סטופות אלו מהוות את הסיבה העיקרית להגיע לשמורה.
פיסגת ההר הגבוה בתאילנד
ההר הגבוה בתאילנד מתנשא לגובה של 2550 מטרים. ככל שהתקרבתי לפיסגת ההר כך הרגשתי את הכפור חודר לעצמות. הגעתי עם בגדים חמים, אך בנסיעה על אופנוע הקור מורגש והאצבעות קופאות. כשהגעתי למעלה התצפית הייתה ערפילית ולא ברורה. בשל גובה ההר, אני מניח שהמצב דומה ברוב ימות השנה. בפיסגה יש גן ומקדש קטן, מרכז מבקרים, קיוסק שמוכר קפה ותה במחירים מופקעים (ביחס למחירי תאילנד) ומרכז חיזוי של צבא תאילנד. החיילים במחסום איפשרו לי להיכנס ולהסתכל על הבסיס, אבל לא מצאתי שם שום דבר מעניין. ממש בסמוך לנקודה הגבוהה ביותר בתאילנד, אפשר לצאת לטייל בטבע במסלול מסודר ולא ארוך.
במרכז המבקרים מוצב ברומטר שהראה על טמפרטורה של שש מעלות. קר מאד… לא כדאי לשכוח בגדים חמים, במיוחד עם אופנוע.
הירידה מההר
הירידה למטה עם האופנוע הייתה לא רעה ודי מהירה. התאמנתי על לקחת את הסיבובים בלי להשתמש בבלם (או בגז), רק בהילוכים. יצאתי מהשמורה, הסתובבתי קצת באיזור עד שהתחיל להחשיך וחזרתי לצ’יאנג מאי.
שוק לילה פרחוני בצ’יאנג מאי
צ’יאנג מאי, יום שבת בערב ושווקי הלילה פורחים, דו-משמעית. מיצגי הפרחים מהפסטיבל עיטרו את השווקים והמוני תאילנדים הציפו את הרחובות והתפעלו מהפרחים. זה אכן היה מרשים מאד והעבודה בעיצוב המיצגים בוודאי לקחה זמן רב. ברחובות יושבים להם אמנים מוכשרים ומציירים במיומנות עוברים ושבים לפי הזמנה. אמני רחוב, פנטומימאים ואפילו זמרים ונגנים אפשר למצוא בשוק. דווקא בצ’יאנג מאי היה לי קשה יותר לצלם את העוברים ושבים שלא שיתפו פעולה.
עברית
